סיון רהב מאיר

"היום הזה הוא יום הזיכרון שלי, ויום ההצלה שלך. אני מבקש שבכל שנה, לצד הזיכרון, אתה גם תחגוג את הנס שקרה לך. אתה זכית בחיים ביום הזה"

קריאת התורה, מבראשית, הברכות הקטנות שאנחנו מאחלים זה לזה ומה שקורה בזכותן, והחשיבות העצומה של כל אחד ואחד מאיתנו

נערה מירושלים, שהגיעה לתפילות לראשונה, אחרי השנה שעברנו, סיכמה כך: "כשאומרים 'ביחד ננצח' – תמיד חשבתי שזה אנחנו, ביחד, אחד עם השני. זה חשוב, אבל ביחד ננצח – זה גם ביחד עם המסורת, ביחד עם אלוקים. ביחד איתו ננצח"

"עברנו שנה כל כך קשה, אבל זהו, גדלנו מספיק מתוכה, בבקשה תמלא את הכלי שלנו באור שלך. בבקשה תגאל אותנו, גאולת עולמים"

מחשבות על עולם ללא נסראללה, האזעקה החיובית של השופר, ולימוד קצר מלבנון

נדמה לי שבבוקר שמחת תורה למדנו שראשי המערכת הבכירים יכולים לפספס לגמרי, בעוד דווקא "חוטבי העצים", האזרחים הפשוטים, בלי דרגות של אלוף ובלי תואר פרופסור, יודעים לזהות אויב, להבין מה קורה וגם לצאת להציל

הפרוכת המוכתמת של היישוב נווה, 5 דברים על השבת הקרובה, העוצמה שלנו, דווקא עכשיו, וגם: סיפור על פיל

שנה חלפה. כל הפצועים שטופלו שם באותו בוקר ניצלו, והם כולם בחיים. היישוב, שפונה כולו לירושלים תחת אש, חזר לדרום ברגע שזה התאפשר. עכשיו מתכוננים שם לתפילות החגים

הזדמנות להתחבר, מילים מאירות לחודש אלול, סיפור מההפטרה וגם: ארבע מסקנות מהטיל מתימן – וארבע מסקנות מהפעולה בלבנון

זכור את אשר עשה לך עמלק בנובה, בשדרות, באופקים, בבארי, בנחל עוז. וגם: כמה מילים על אדם שראוי שייזכר

איך אומרים סליחות השנה, מה יהיה – או מה נעשה, 5 דברים על פרשת השבוע, והסליחות של ילדי הגולן

"עֲשֵׂה לְמַעַן יִשְׂרָאֵל הֲרוּגִים וּשְׂרוּפִים עַל יִחוּד קְדֻשַּׁת שְׁמֶךָ, וְחוּסָה עַל יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ". בשבוע שבו שוב הובאו לקבורה חוזרת בבארי בני משפחת חצרוני שנטבחה ב-7.10, ראינו דוגמה מוחשית להרוגים ולשרופים

הירש הובא למנוחות בדיוק כשהתחיל חודש אלול, חודש של תיקון ושיפור. העיר ירושלים שמעה ברגעים האלה הספדים של התעוררות, מילים לחודש התשובה

הם הביטו בה בעיניים המומות. היו שם ילדים שישבו שעות בממ"ד, שעברו טרגדיות, שנמלטו למלונות. מה היא רוצה עכשיו עם השקיות שהם צריכים לאסוף? אבל היא צדקה

העולים שמגיעים לארץ דווקא עכשיו, כמה מילים לסיום שנת הקדיש, חלומות גדולים שיכולים להתרחש, והמלחמה מעיניה של מיילדת

זה בסיס האזהרה של משה רבנו: דווקא כשאתם בונים חברה חזקה ומוצלחת, דווקא אחרי שעוברות הרבה שנים, אל תשכחו מי אתם, מי הביא אתכם לכאן ולמה בכלל נכנסתם לארץ

אלו דברים התרחשו בט"ו באב, העצות של הרבי מלובביץ' לזוגיות, 5 דברים על פרשת עקב, ימים של אהבה ו-95 שנים לפרעות תרפ"ט

מה קרה כשמשה רבנו התחנן לקב"ה על עם ישראל, ומה קורה באזכרות של מלחמת "חרבות ברזל"?

מדבריו של ה"נתיבות שלום" על תשעה באב, האנשים שצמו השנה לראשונה, הדברים שנמצאים בידינו, מילים מיוחדות לימים שאחרי תשעה באב והבתים שנבנים מתוכו

5 דברים על חודש אב, הדברים שעזרו למירב ברגר, הפרספקטיבה הנכונה על החיים, והתיקון של הווייז

הרב שלמה קרליבך אמר שיש שני סוגי דמעות: אלה שיורדות, בדכדוך ובצער, ואלה שעולות, בתקווה ובתפילה. כאלה הן הדמעות של תשעה באב. זה אינו רק יום שחור של דיכאון לאומי. זה היום להעלות את כל הדמעות שלנו מאז 7 באוקטובר למעלה. לזעוק, להתפלל, לקוות

"העולם תוהה מה תהיה תגובת ישראל על מג'דל שמס. אני מסתכל עליכם - אתם התגובה. החלטתם לבוא עכשיו לישראל. החלטתם לבוא הביתה". וגם: הפרק ההיסטורי של מערכת החינוך

מצפון תיפתח הרעה, זום-אאוט לארבעים שנה במדבר, המסעות של בני ישראל במדבר, האוויר שנעשה נקי יותר עם חיסול הנייה, והדרך להשתמש בכל הכוחות שלנו

מדוע כלא הנשים נקרא דווקא "נווה תרצה"? ומה היתה דעת המיעוט המדהימה שכתב השופט אדמונד לוי ז"ל כשניתן האישור לתוכנית ההתנתקות?

מה שמחזק אותנו, בין החדשות על דף לחדשות על טראמפ, השמות של התקופה, התפילות שלנו – והצורך לא לשתף

הבקשה המיוחדת של ענת מאיר לימים אלה, מורשתו של הרבי מלובביץ', הכנסת ספר תורה מיוחדת ו-5 דברים על פרשת השבוע

בתקופת המקדש, כל מי שנגע או היה בקרבת אדם מת, נחשב טמא. המסר ברור: היהדות לא מקדשת את המוות, היא מתרחקת ממנו. אנחנו מקדשים את החיים

לרבי מלובביץ' הייתה תפיסה מגובשת, מעמיקה. נדמה לי שהיא יכולה להיות בשורה למדינה ולעם שמרגישים תקועים ונבוכים

בכל פעם מחדש המפגינים הפרו־פלסטינים מגיעים, אבל חשוב לשים לב נגד מה הם הפגינו

כשמבלבל, פונים לעבר ולעתיד. וגם: המסע להקמת בית, חיבוק חם של תורם ונתרם, והדימוי העצמי שלנו, כיחידים וכעם