והערב נא

בהיותי חופשי הורגלתי לאכול דבר אחר (חזיר), רח"ל, ומאז זכיתי בס"ד לשוב לצור מחצבתי קשה עלי ההתמודדות עם תאוות אכילת החזיר

פרסם האיש בכל העיר כי בביתו קיים 'גמ"ח מצות מצוה', בו יוכל כל אביון לקבל את כל הממון הנדרש לו ולמשפחתו לקיום מצות מצה

"האם עלי לשרוף את כל תכולת המפעל 'של אשתי', כדין חמץ שעבר עליו הפסח - שאסור באכילה ובהנאה, או שמא מותר החמץ, כדין חמצו של גוי שעבר עליו הפסח?..."

האיש לא הבין כלל מה פתאום ר' משה כעת רוצה לעיין בחשבונותיו, אך מכל מקום רץ והגיש לו אותם. והנה, מצא ר' משה כי חייב בעל המפעל לפריץ חמשת אלפים רובל, שהוא סכום עתק

"הלא רק לפני כשעה רכשת את הרכב במחיר כה יקר, מה פתאום החלטת למכרו?!" תמה הסוחר. אולם האיש לא התייחס לדבריו, והיה נחוש בדעתו לבצע את העסקה

מעשה שהיה בשמעון, יהודי עני, שטרם זכה לשמור תורה ומצוות, שהגיע למצב של חרפת רעב. נצנץ במוחו רעיון שעל ידו יוכל להיחלץ ממצבו הנורא

כשקיבל ראובן את המכתב שמח שמחה גדולה, ומיהר לחנות בכדי לרכוש באמצעות ה'זיכוי', שהיה מזוייף באופן משכנע ביותר, חבילות שלימות של ממתקים מממתקים שונים, ואף הזמין את ידידיו כדי לאכול עמו...

באחת השבתות, סיפרה האשה, הוזמנתי להשתתף בשמחת 'שבת חתן'. לא עלה על דעתי ליקח עמי את בני השובב בן השנתיים, שהרי בודאי יפריע את שמחת המסובין, וחיפשתי אחר שמרטפית שתשמור עליו. משלא מצאתי אף אחת, החלטתי לעשות מעשה...

הספר סיים את מלאכתו, אך האיש טרם הגיע. "מה קורה עם האבא שלך? עד מתי אחכה לו!" שאל הספר. השיב הילד: "אבא שלך?! הוא כלל לא אבי

לפתע הגה אחד הבחורים רעיון מבריק. הוא הציע למלאות מים מהברז שבאוניה לתוך קליפת החצי אבטיח שזה עתה אכלו...