גילה שהדוור שטורח עבורו למרחקי הוא לא אחר מאשר... אביו

שאול נשאל מו"ר שליט"א מאת עורך-דין ירא שמיים:

"במסגרת עבודתי הריני שולח מכתבים רבים, רובם 'מכתבים רשומים', אל איזור מסויים בארץ. והנה, נודע לי לאחרונה, כי הדוור באותו איזור, הוא לא אחר מאשר - - - אבי שיחיה... מדובר ביהודי מבוגר אשר טורח רבות כדי שיגיעו מכתביי לייעדם, פעמים הוא מכתת את רגליו אל קצה העיר, ופעמים מטפס ועולה על מדרגות רבות וכו'.

שאלתי איפוא היא, האם רשאי אני להמשיך לשלוח את המכתבים, כאשר ברור לי כי אבי הוא הדוור שישרת אותי ויטרח להוליך אותם, או שמא הדבר אסור?..."   

תשובה

במסכת קידושין (דף מ"ה סע"א) מביאה הגמרא מעשה בשניים שהיו יושבים ושותים יין. לאחד מהם היה בן גדול, ולשני היתה בת קטנה. נטל אבי הבן כוס של יין ונתנו לחבירו, ואמר לו: "מקודשת תהא בתך לבני!". ודנה הגמרא האם יש לחשוש לקידשין אלו? ופסק רבינא, כי קידושין אלו אינם חלים, משום שאין זה ברור שנתרצה הבן בשידוך זה. הקשו חכמי הישיבה לרבינא: "ודילמא שליח שוייה?", דהיינו, שמא הבן מינה את אביו לשלוחו לקדש עבורו אשה. משיב רבינא: "לא חציף איניש לשויי לאבוה שליח" - אין לחוש שיהא אדם חצוף לעשות את אביו שליח! ולכאורה נוכל ללמוד מכאן בנוגע לשאלתנו - שצריך הבן להימנע משליחת מכתבים על ידי אביו! 

ברם, סברה נפלאה העלה מו"ר שליט"א, לחלק בין נידוננו לדברי הגמרא הנ"ל: "לא חציף איניש", נאמר רק כשממנה את אביו להיות שליח שלו, אבל מסירת מכתב לרשות הדואר, אין בה זלזול באב, מאחר והאב מבצע את שליחות רשות הדואר, ולא את שליחות הבן. ומה שלמעשה גורם באופן עקיף להטריח את אביו, אין בזה זלזול.

וסיים מו"ר: אך בכל זאת, אם יחליט הבן לשלוח אדם פרטי למסור את מכתביו, ועל ידי כן יימנע מלהטריח את אביו - חסיד מדקדק על מעשיו יִקָרֵא לו!

לרכישת ספרי "והערב נא" הקליקו כאן.