עבודת המידות

דּוֹר אַחַר דּוֹר, תְּקוּפָה אַחַר תְּקוּפָה, מַצְלִיחִים אֲנָשִׁים מְמֻלָּחִים לִסְחֹף אַחֲרֵיהֶם מִילְיוֹנֵי מַצְבִּיעִים, לְאַחַר שֶׁהֵם מַבְטִיחִים לָהֶם אֶת הַשִּׁנּוּי הַמְיֻחָל. הַאִם הֵם הִצְלִיחוּ? מִי יוֹדֵעַ? אִלּוּ הָיוּ מַצְלִיחִים, מַדּוּעַ זָכוּ גַּם הַמַּנְהִיגִים שֶׁאַחֲרֵיהֶם לְהַצְלָחָה אַחֲרֵי שֶׁהִבְטִיחוּ שִׁנּוּי? כָּךְ אוֹ כָךְ, מִסְתַּבֵּר שֶׁכָּל אָדָם מְיַחֵל לְשִׁנּוּי. עַל מַנְהִיג שֶׁהֵבִיא לְשִׁנּוּי אֲמִתִּי – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

אין רגשות אמיתיים, מבלי שקדם להם תהליך של הבנה והפנמה. רגשות שמתעוררים "ככה סתם", יהיו תמיד שטחיים וחסרי משמעות אמיתית

היהדות מעניינת אותי בעיקר מהצד השכלי. אני מכיר בגדולתו של א־לוהים ושואף לדעת עליו כל מה שאפשר. מה שאני לא כל־כך מתחבר אליו, זו הנטייה של החסידות להתעסק הרבה ברגשות כלפיו. לאהוב אותו? לפחד ממנו?

הַאִם יֵשׁ דֶּרֶךְ לְהִתְגַּבֵּר עַל רִגְשׁוֹת טִינָה וְשִׂנְאָה? וְאִם כֵּן – מַהִי? עַל כָּךְ – בַּמַּאֲמָר שֶׁלְּפָנֵינוּ

גדולי ישראל מדברים על עבודת המידות, על חשיבותה, ועל המידות שחשוב במיוחד לעבוד עליהן

האמת, קצת קינאתי בו. איזו עמידה מול המציאות. יש לו חוק בידו ואיתו הוא הולך. גם אם זה נראה משונה, ומצחיק והזוי, ומה פתאום, ומי אמר שזה כך, ולא הוגן – חוק זה חוק, ואין פה צחוק. האיש רציני לגמרי. מוריה חן בטור עשירי

מתחושת חידלון של: "מה, זה מה שעשיתי היום?", חשתי לפתע מרוממת ומתעודדת. נולדו לי פעולות חדשות ששדרגו לי את היום לעשייה משמעותית וערכית. מעין גאוות יחידה: כן! זה מה שעשיתי היום! מוריה בטור תשיעי בסדרה

יבוא הרגע, וישאלו אותך בשמיים מה עשית בחיים היקרים שניתנו לך? מה כבר הועלת בכישורים ובתכונות איתם נולדת? מה השדר שהטמעת בנימי החיים? את התשובות רק את יכולה לדעת, ואף אחד לא יענה זאת במקומך. מוריה בטור 8 בסדרה

לא אולי. זה מה שהשם רוצה. הוא רוצה את ההתגברות מתוך המעמקים, את הסבלנות מתוך אי השפיות, את השמחה מתוך לוח הזמנים שלא תואם לציפיות שלי, ואת התפילות שבאות מתוך ביטול הגאווה של מי שחשבה שהיא מנהלת את חייה. מוריה בטור שביעי בסדרה

זה נשמע מובן מאליו שהשם תמיד פה, ואולי אפילו קלישאתי, אבל אין אמת יותר גדולה מזו, הקב"ה כאן, וזה נתון. השאלה היא מה אני בוחרת לעשות עם הנתון הזה - מנצלת את ההזדמנות או שמא מפספסת? מוריה בטור נוסף בסדרה

כיצד הגיב מרן ראש הישיבה זצוק"ל כאשר איש העסקים יהושוע רודניק ביקש את סליחתו על מודעות שפרסם נגדו בעבר? קראו בפנים

"וַיֵּשֶׁב יַעֲקֹב בְּאֶרֶץ מְגוּרֵי אָבִיו, בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" . יַעֲקֹב בִּקֵּשׁ לְהִתְיַשֵּׁב בְּשֹׁפִי בְּאֶרֶץ שֶׁלַּאֲבוֹתָיו הָיְתָה רַק אֶרֶץ מְגוּרִים, שְׁהִיָּה אֲרָעִית וּבִלְתִּי קְבוּעָה - הֲלֹא הִיא הָאָרֶץ הַמֻּבְטַחַת לוֹ וּלְזַרְעוֹ; וּלְאַחַר הַנְּדוּדִים וְהַתְּלָאוֹת קִוָּה יַעֲקֹב שֶׁהִגִּיעַ הַזְּמָן לִישִׁיבָה שְׁלֵוָה . אַךְ מִיָּד הִתְרַחֲשָׁה פָּרָשַׁת מְכִירַת יוֹסֵף, וְהוּא שָׁקַע בְּאֵבֶל עָמֹק בְּמֶשֶׁךְ עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה! אַחֲרֵיהֶן יָרַד לְמִצְרַיִם, וּבָהּ הֵשִׁיב אֶת נִשְׁמָתוֹ לְבוֹרְאוֹ. מַדּוּעַ אֵרַע לוֹ כָּךְ?