תקציר תניא, פרק ג' - מוחין ומידות: שכל ולב

מבנה הנפש - גם הא־לוהית וגם הבהמית - הוא אחיד: עשרה כוחות נפשיים שמתחלקים לשני תחומים עיקריים. תחום ראשון נקרא מוחין, ובשלב הזה נסתפק בהסבר הלא־מדויק שהכוונה היא לכוחות שכליים (רוצים להעמיק יותר? דלגו לפרק יח). תחום שני נקרא מידות, כשהכוונה היא לתגובות רגשיות מסוגים שונים, שכל אחת מהן מביאה את האדם לפעול בצורה שונה.

מבנה של עשרה, למי שמכיר, מבוסס על מבנה עשר הספירות, שמפרט את האופנים שבהם ה' מתגלה בעולם. העובדה שהמבנה הזה מעוגן בדי־אן־איי שלנו אומרת שאנו ברואים בצלם א־לוהים.

מוחין הם חכמה, בינה ודעת. מידות הן חסד, גבורה, תפארת, נצח, הוד, יסוד ומלכות. שמות "נפשיים" יותר למידות החסד והגבורה הם אהבה ויראה.

בין המוחין והמידות יש קשר של הולדה: המוחין הם האבא והאמא של המידות. איך זה עובד? כמו בהיריון. בשלב ראשון ישנה הזרעה, קליטה ראשונית של תובנה מופשטת, וזה תפקידה של החכמה, שנקראת גם אבא. בהמשך ישנה הפריה, כשהתובנה הראשונית הזו עוברת לעיבוד של הבינה, שנקראת גם אמא. הבינה היא עיקר ההתרחשות השכלית, הכוח שמברר ומתבונן ומרחיב ומעיין, עד שבסופו של דבר הוא בונה רעיון שלם, מובן ומעובד עד לפרטי פרטים. כעת מגיעה הלידה, כאשר הרעיון לא נשאר רק בתיאוריה אלא מופנם ונקלט ומעורר הדים בלב - בעזרת כוח הדעת, שמייצג התקשרות אכפתית. אילו הדים? תלוי בסוג הרעיון. ייתכן שמדובר ברעיון שמעורר את מידת החסד, אהבה, וייתכן שמדובר ברעיון שמעורר את מידת הגבורה, יראה.

כשמדובר על הנפש הא־לוהית, יש תפקיד ברור למערכת הזאת: המוחין מתבוננים בגדלות ה', ומולידים מידות של יראה ואהבה כלפיו.

מסקנה חשובה מהמבנה הזה: אין רגשות אמיתיים, מבלי שקדם להם תהליך של הבנה והפנמה. רגשות שמתעוררים "ככה סתם", יהיו תמיד שטחיים וחסרי משמעות אמיתית.

מתוך הספר תניא לאנשים כמוני וכמוך - מאת הרב אליעזר שם-טוב ודובי ליברמן