הדנ"א: הבה נתבונן
מנגנון מיוחד עורך בקרה בלתי פוסקת כדי לזהות כל שגיאה בייצור ולתקן אותה מיד. ולחשוב שעיר הקידמה הזו מתוכנתת באופן שתשכפל בעצמה את עצמה על כל שכלוליה… זה הרבה מעבר ליכולת תפיסת בן אנוש. וכמה תאים כאלה יש בגוף האדם?
מנגנון מיוחד עורך בקרה בלתי פוסקת כדי לזהות כל שגיאה בייצור ולתקן אותה מיד. ולחשוב שעיר הקידמה הזו מתוכנתת באופן שתשכפל בעצמה את עצמה על כל שכלוליה… זה הרבה מעבר ליכולת תפיסת בן אנוש. וכמה תאים כאלה יש בגוף האדם?
לא לחינם הטביע הבורא בטבע האדם להתפעל מיופי. תכלית האדם בעולם הינה להגיע לשלמות הרוחנית, בכוחות עצמו. משום כך האדם שואף בתוככי נשמתו לשלמות
אף על פי שמצוות התורה נועדו לטובת האדם בעיקר בחיי הנצח, טמון בהן בהכרח תועלת לאדם גם בחיי העולם הזה. ישנן מצוות שתועלתן מוחשית ונראית מיד לעין, כגון אלו שהוזכרו לעיל, ויש מצוות שתועלתן בעולם הזה אינה נראית לעין, אולם הן פועלות בשורשי שפע החסד היורד לאדם
תורת ישראל מלמדת כי בדומה לגוף החומרי הזקוק למזון כדי להיבנות ממנו ולהתקיים, גם נשמת האדם זקוקה למזון - רוחני כמובן - שיבנה וישדרג אותה ויעניק לה סיבה לחיות בעולם החומרי
כיצד נוכל להקיץ מתרדמת ההרגל? אנו זקוקים לדבר אחד: התבוננות. היהדות מפזרת לאורך כל דרכו של האדם, תזכורות רבות שגורמות לו להתרגשות ולהתפעלות. תובנות מפרשת אחרי מות-קדושים
נשמת האדם, הרוחנית במהותה, חשה מטבע בריאתה בשורשי מקורם של הצבעים השונים במערכות הרוחניות, שכמה מהחשובות שבהן הוזכרו בפרק זה. זוהי הסיבה שהצבעים שבסביבת האדם משפיעים על מצב רוחו
כל אדם נוטה לצבע מסוים על פי מצבו הרוחני. גם במחקרים פסיכולוגיים התברר שניתן לאבחן אדם, מכמה היבטים, לפי הצבע אליו הוא נמשך
עיקר גוף האדם מורכב משלד עצמות לבנות, ומבשר אדום החופה אותן. נמצא שהאדם מורכב מחסד פנימי וממעטפת ‘גבורה
כבר לפני מאות שנים הבחין האדם כי קיים דמיון מפתיע בין צורתם של פירות, ירקות וצמחי-מרפא מסוימים, לאיברים בגוף האדם להם הם מועילים
מידת הענוה דומה לגזע העץ המצמיח את כל ענפי המידות הטובות. האדם העניו מפתח בקלות ובמהירות תכונות חיוביות כמו נעימות וטוב לב, אהבה ורגישות לזולת. והוא מתגבר בקלות רבה יותר מהאחרים על רגשות שליליים כמו כעס, קנאה, שנאה, רדיפת כבוד ושאר תאוות.