היסטוריה

מוקש היה מוחבא תחת גופת הכלב. הוא הופעל מרחוק מתוך בית החרושת הערבי לקרח שהיה סמוך למקום. הטנדר התפוצץ ועלה באש. חלק מהנוטרים נהרגו במקום, וחלק נטבחו באכזריות על ידי המון הפורעים שהגיח מולם

רבי יעקב הבין שמדובר בעלילה שפלה שרקח האציל סלים, להציג אותו כמי שמנסה להרוג את אשת הסולטן, אך מובן שלא היתה לו דרך להוכיח זאת

החמין אינו רק נוסטלגיה, הוא גם הלכה. צריכים לאכול בשבת אוכל חם - מדוע?

המצב בספינה הלך והורע. חלק מהנוסעים הגיעו למצבים קשים מאד, וחלק ניסו לשמור על שפיותם. נמצא ביניהם זוג שהחליט להתחתן. פירורי לחם יבש נאספו מכל האונייה, נילושו במים וטוגנו על גבי מחבת. נוסע אלמוני תרם ריבה כדי למרוח על התוצר המשובח, וכך נחוגה החתונה

ב-1792 ניצלה הקהילה שוב, כאשר חיילים רוסיים תקפו את בית-הכנסת, שבטעות חשבוהו למבצר. במשך הקרבות חדר פגז אחד אל בית הכנסת ובדרך נס לא התפוצץ

מאוחר יותר נודע כי בדרכו של הרב לרובע הקטן, ראו מטוס גרמני חג מעליהם, הספיקו חברי הג'יפ והמטוס להחליף ביניהם רמזים, והמשיכו בדרכם. התברר לבסוף כי תוכן השיחה היה האם ישנה הסכמה לפוצץ את הרובע

בחצות לילה אחד התדפקו על דלתו שני יהודים. הם סיפרו לו כי גנבו עכשיו סכום כסף גדול מאד מאחד האצילים, ויש ביניהם ויכוח כיצד לחלוק את השלל. הם דורשים מהרב שיפסוק להם, וכמו כן הכריחו אותו להישבע שלא ילשין עליהם

אל הבונקר המוסווה הזה, נכנסים כעשרים אנשים מדי יום, לייצר נשק ותחמושת עבור הלוחמים הישראליים. כל אחד מהעובדים היה צריך לעבור בדיקה קפדנית בצאתו, לוודא שלא נשאר עליו שום דבר שיסגיר את עיסוקו. כל דבר היה עשוי להסגיר את המפעל לידי הבריטים ולגזור מוות על הרבה יהודים

את כל התלאות אשר עברו עליו ועל יהודי עירו תיאר רבי יוסף בספרו המפורסם "עמק הבכא". הספר כה התפרסם, עד שלפי מסורת יהודי איטליה היו קוראים בו בתשעה באב, כמו במגילת איכה

השיר שהיו שרים בקהילת פראג היה שיר ייחודי שאותו כתבה הרבנית רבקה טיקטינר. השיר נכתב בסגנון של פיוט, לפי סדר אלף בית, ויש בו שמונים שורות! אשה אחת היתה קוראת אותו מתוך הכתב, והאחרות היו עונות אחריה בשירה