הרבנית חגית שירה

כשאת באה לומר סליחות – את קודם כל משבחת את השם, את אומרת תודה. כי סליחות אי אפשר לומר בלי לפתוח את הלב בתודה

תמימותו של האיש היהודי – שדחה את אליהו הנביא והסודות הנעלמים, ובלבד שמה שהוא עושה יהיה רק לשם שמיים – עשתה רעש ברקיע

אנחנו צריכות שהבית שלנו יהיה נוח ונעים, ושהכל יהיה טוב, ותהיה בריאות ושמחה והצלחה. ככה תהיה תשפ"ז

הם לא הבינו אותו, ואז הוא אמר להם: "ברוך ה' אין לי שום עניין בבית הדין. באתי לפה כדי להתבונן ולהרגיש איך מרגיש בן אדם שממתין באימה ובחרדה בחדר המתנה של בית דין"

גם כשאת מרגישה שאת מהלכת על חבל דק בחיים שלך, והוא קצת רועד... גם כשתחתיך פעורה תהום ענקית ויש פחד – מי שמוביל אותך בתוך העגלה של החיים זה אבא שלך

היה לה סבא מקובל גדול, שראה את הצער שלה, והוא אמר לה: בתי, למה את בצער? היא אמרה לו: סבא, אני כל כך רוצה להתחתן. אמר לה הסבא: בתי, לכי לכותל המערבי במשך ארבעים יום. וכך היא עשתה

בשארית כוחותיו הוא עלה לירושלים על חמור - מסע של כמעט שבוע. השיירה שהצטרף אליה הגיעה לירושלים בשעת לילה מאוחרת. כולם רצו ללכת לנוח, ורבי אברהם לא הסכים. הוא התחנן: קחו אותי עכשיו לכותל המערבי

אהבה היא רגש חשוב לאין שיעור! את לא יכולה להתפלל בלי אהבה, את לא יכולה שיהיה לך שלום בית בלי אהבה, את לא יכולה לגדל את הילדים בלי אהבה, את לא יכולה חיבור עם הקדוש ברוך הוא בלי אהבה

אנחנו צריכות להתחזק מזה. גם במקומות הכי נמוכים - הקב"ה נמצא איתנו. גם הכי למטה, בנפילות, בלכלוכים - הוא שם, איתנו, מחכה ומצפה

בעזרת ה', ביום שני הקרוב בלילה, וביום שלישי כל היום, תחול ההילולה של הצדיק הקדוש הזה, רבי חיים בן עטר. הדליקי לכבודו נר, ואני רוצה שתרגישי כאילו את ממש עומדת לפניו, מבקשת ממנו שיברך אותך, והוא אומר לך: "בתי, גם את יכולה לשלוח פתק לשכינה הקדושה"