הוא נותן לך הכל. האם את מכירה אותו?

רבי אליהו לופיאן זכר צדיק לברכה, בספרו "לב אליהו", סיפר שהבן שלו היה חולה מאוד, ל"ע. יום אחד, כשהילד שכב בבית החולים, הגיעו חבריו לבקר אותו. הילד, שהיה ממש חולה, לא זיהה את חבריו. הוא שאל את אבא שלו, רבי אליהו: "טאטי, טאטי, מי אלה? מי אלה הילדים האלה שבאו?".

האב היה כאוב כל כך. הוא ענה לו: "תראה אותם, אלה החברים שלך!". אבל הילד לא הכיר אותם.

אחרי כמה ימים הגיעו האחים שלו, ושוב הילד מסתכל על אבא שלו ושואל: "טאטי, מי אלה? מי הילדים האלה?". והלב של רבי אליהו כאב כל כך: הילד לא הכיר את האחים שלו.

רבי אליהו סיפר: אתם יודעים מה שבר לי את הלב? שבר לי את הלב שיום אחד נכנסתי, והבן שלי שאל אותי: "מי אתה?".

אמר רבי אליהו: כשהילד שלי לא זיהה אותי, הבנתי שהמצב שלו ממש קשה. זה היה המצב הכי גרוע.

וככה בדיוק, מי שלא מכיר את אבא שבשמיים – המצב שלו קשה!

להכיר את הקדוש ברוך הוא באמת, זה לזכור שהקדוש ברוך הוא, מלך העולם, הוא א-ל רחום וחנון, ארך אפיים ורב חסד ואמת.

השם אוהב אותך! תזכרי שהקדוש ברוך הוא אוהב אותך אהבה ללא תנאים.

אומר רבי אליהו: הילד שלי, שאני מטפל בו, שאני מאכיל אותו, שאני בא אליו כל יום, שאני עושה בשבילו הכול, הוא לא מכיר אותי?

אומר השם: אני זה שנותן לך את החיים, את האהבה, את השפע, את הברכה, את הבריאות, את הכל. האם את מכירה אותי?

התבונני בכל מה שיש לך בבית, בחיים... בעלך הוא מתנת השם, המקרר הוא מתנת השם, השולחן הוא מתנת השם, השבת, הילד, הילדה, הבריאות, הנשימה, העיניים. הכל הכל זה מהקדוש ברוך הוא. על כל מה שיש לך רשומה לך הקדשה אישית ממלך העולם...

זכרי, אי אפשר להתחיל סליחות בלי לומר קודם "אשרי".

הסליחות לא מתחילות ב"בן אדם מה לך נרדם". לא! זה מתחיל ב"אשרי יושבי ביתך עוד יהללוך סלה... תהילה לדוד, ארוממך אלוקי המלך...".

כשאת באה לומר סליחות – את קודם כל משבחת את השם, את אומרת תודה. כי סליחות אי אפשר לומר בלי לפתוח את הלב בתודה, בלי לפתוח את הלב בהבנה כמה הקדוש ברוך הוא אוהב אותך.

זכרי, מי שאומרת תודה – נותנים לה עוד. עוד שנה, ועוד שנה, שנים ארוכות, נעימות וטובות.

כשהקדוש ברוך הוא יראה שאת יודעת להודות, שאת מעריכה את כל המתנות, הוא יפתח לך את השער לשנה החדשה, ויאמר לך: בואי, אני מעביר אותך לשנה טובה ומתוקה יותר.

מתוך מגזין שירת הלב של הרבנית חגית שירה.