שימי מעקה! אל תתני למחשבות שלך להתפזר

אומרת הפרשה: "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ...".

בית חדש, אומר ה"נתיבות שלום", זו החלטה חדשה. בימים האלה לכל אחת עוברות הרבה מחשבות, נכון? מה אני אקבל על עצמי? איזו החלטה חדשה? איך אני רוצה להשתנות! מה אני מביאה לקדוש ברוך הוא השנה? "בַּיִת חָדָשׁ" זו ההחלטה החדשה שלך, ואומר ה"נתיבות שלום": "וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ". גגך זה הראש, ואת צריכה לעשות מעקה לְגַגֵּךְ.

ומה זה אומר? זה אומר שאני מחליטה החלטה חדשה כי אני באמת רוצה להתקדם, ואני באמת רוצה להיות טובה יותר... אבל אז באות המחשבות המפילות האלה: "את לא יכולה", "את לא באמת", "את לא מסוגלת", "את לא תעמדי בזה"...

"וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ" – שימי מעקה! אל תתני למחשבות שלך להתפזר, אל תתני למחשבות הרעות להפיל אותך. הן תמיד יבואו, הן תמיד נמצאות, כי זה היצר הרע, שתמיד תמיד, כשהוא רואה שאת עולה, הוא חייב להשמיע את הקול שלו. תדעי לך, כשבאה לך מחשבה שהיא לא טובה, את חייבת להבין שזה לא בגלל שאת מגעילה, וזה לא בגלל שאת לא בסדר, וזה לא בגלל שאת אישה על הפנים. מה פתאום, חס ושלום! זה בא בגלל שאת מהממת כל כך מיוחדת וכל כך, אז היצר הרע חייב להשמיע את הקול שלו, אז בסך הכל תעשי מעקה לגגך.

ועל אותה הדרך: "כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ". בית חדש זו שנה חדשה! את יודעת ששנה היא בית, נכון? תשפ"ז, בעזרת השם שתבוא עלינו לטובה ולברכה, היא בית חדש שנבנה עכשיו, והוא יהיה לנו בית יפה ומתוק וטוב ונוח, בעזרת השם. איך אנחנו צריכות שהבית שלנו יהיה נוח ונעים, נכון? ושהכל יהיה טוב, ותהיה בריאות ושמחה והצלחה, ויהיו לנו כל הישועות, נכון? את כל זה אנחנו מבקשות.

ככה תהיה תשפ"ז, אבל – "וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ" – מחשבות טובות!

חודש אלול הוא החודש של שבט גד, וגד מלשון גדר. שימי מעקה! שימי גדר שתשמור עליך ממחשבות לא טובות. השתדלי להלך על גדות הנהר של שנת תשפ"ז, ולחשוב מחשבות טובות.

הכניסי לגגך שלך את ה', ותקבלי "הגיגך", שזה הרהור, ומחשבה פנימית טובה.

את צועדת לקראת שנה מתוקה וטובה יותר, בעזרת השם. תאירי את הפנים שלך. גגך זה הפנים שלך. "וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ" – היצר הרע בא ומנסה לצבוע לך את הפנים באפור, בשחור, ב"לא בא לי" ו"קשה לי" ו"נמאס לי". את חייבת את המעקה הזה, את חייבת! מפני שהקדוש ברוך הוא עכשיו מסתכל על העולם, והראשונים שנכתבים לשנה טובה הם אלה שמאירים לו את העולם.