הרבנית חגית שירה
תדליקו את הלב: סיפורו של היהודי הצדיק מצפת
תמימותו של האיש היהודי – שדחה את אליהו הנביא והסודות הנעלמים, ובלבד שמה שהוא עושה יהיה רק לשם שמיים – עשתה רעש ברקיע
- הרבנית חגית שירהלמעקב
- י"ד אלול התשפ"ו||

בשנת של"ג חי בעיר הקודש צפת יהודי שידע רק להתפלל. הוא היה תמים וצנוע. לילה אחד, אחרי שסיים לעשות תיקון חצות, שמע היהודי דפיקות בדלת.
הוא שאל: "מי שם?", והקול ענה לו: "אליהו הנביא זכור לטוב".
פתח היהודי את הדלת, אליהו הנביא נכנס, והבית התמלא אורה ושמחה.
אמר אליהו הנביא לאיש הצפתי: "באתי לגלות לך את השנה שבה יבוא משיח צדקנו. אבל יש לי תנאי: אתה תספר לי מה עשית ביום בר המצווה שלך, שבגלל המעשה שעשית – פסקו שתזכה לגילוי פני. ולא רק לגילוי פני, אני אגלה לך סודות עליונים... אתה תגלה לי מה עשית ביום בר המצווה שלך, ואני אגלה לך את השנה שבה יבוא המשיח, וסודות עליונים".
ענה היהודי הצפתי לאליהו הנביא: "מה שעשיתי ביום בר המצווה שלי – עשיתי רק לכבוד השם יתברך, ואני לא יכול לגלות זאת. ואם בגלל זה לא יגלה לי אליהו הנביא סודות עליונים, ולא יגלה לי את השנה שבה יבוא המשיח – לא צריך. אני בטוח שמה שיהודי עושה, הוא צריך להחביא את זה מעיני בשר ודם, ולעשות רק לכבודו של הקדוש ברוך הוא".
אליהו הנביא שמע את זה, ונעלם.
הוא עלה השמיימה, ובשמיים נעשה רעש גדול מאוד. תמימותו של האיש היהודי – שדחה את אליהו הנביא והסודות הנעלמים, ובלבד שמה שהוא עושה יהיה רק לשם שמיים – עשתה רעש ברקיע, ולכן, בית הדין בשמים פסקו שאליהו הנביא יתגלה לאיש בצפת, ילמד אותו תורה ויגלה לו סודות נעלמים. וכך זכה אותו יהודי, והיה אחד בדור – צדיק תמים וצנוע, ואף אחד לא ידע מקדושתו ומגדולתו.
אחרי שנים נפטר היהודי הצדיק לבית עולמו, ובבית דין של מעלה פסקו ששכרו יהיה לרדת שוב לעולם הזה, והפעם – אכפו עליו להתגלות, ושעל ידו תתגלה דרך חדשה בעולם, ויאיר אור חדש בלבו של כל יהודי ויהודי, ועל ידו יתקדש שם שמים.
נשמתו של היהודי הצפתי – היא נשמתו של רבי ישראל בעל שם טוב הקדוש, זכותו תגן עלינו (אוצר פניני החסידות).
הבעל שם טוב הקדוש, שנולד בח"י באלול, יום שני הקרוב, עוד לפני שהתגלה, היה מסתובב בעולם ומדבר פשוט. הכי פשוט – "אבא שבשמיים אוהב אתכם. תעשו מהלב. כל מה שאתם עושים – תעשו עם לב".
זו דרכו של הבעל שם טוב הקדוש – לב ואהבה.
תזכרי: גם אם תכיני את הסיר הכי מושקע בעולם, אם תניחי אותו על הגז ולא תדליקי את האש – לא יצא שום דבר. כל מעשה שלך, כל תפילה, כל חסד – בלי לב – הם כמעט לא שווים כלום.
הבעל שם טוב הקדוש האיר בעולם את האור הזה: תדליקו את האש. תדליקו את הלב.



