טורים אישיים - כללי

פתאום הבנתי שהציבור לא יודע להבחין בין השיטות השונות, ופונה לאנשי מקצוע שאין זה במסגרת הכשרתם! חלק מאנשי המקצוע טוענים שהם יכולים לפתור הכל בעזרת שיטה אחת שהם מנוסים בה, מה שלא יכול להיות בשום צורה ואופן

המעמד המרגש של קבלת התורה, בחינות שונות של הנהגת השם, ותרגול רוחני של "נעשה ונשמע"

על אף הסאגה התקשורתית כנגד אמירתו של ח"כ הנדל השבוע, עודד הרוש מסרב להתרגש וקורא לנו פשוט להפסיק לקרוא רק כותרות

ט"ו בשבט הוא יום מסוגל. אבל מה אוכלים בו ועל מה מתפללים? חוה שמילוביץ מגישה סדר מפורט לט"ו בשבט, מתוך הספר "מפתח לאכילה מודעת"

פתאום הבנתי שמה שאני מרגישה בבטן שלי כבר מאז שהייתה תינוקת, הוא לא המצאה. יש קושי אמיתי לאוצר שלנו, וזה קצת יותר מאשר מה שמצאנו עד כה

על כל דבר שלא תכננתי, יש גם דברים שתכננתי והצלחתי. אני טועה הרבה, אבל הקב"ה עדיין נותן לי את שרביט האמהות

"אם הייתם מתאמצים קצת יותר לגלות הבנה כלפי אחיכם, לפחות כמו שאתם מגלים הבנה כלפי האויב, אולי אז היינו במציאות קצת יותר טובה". עודד הרוש בטור דעה מתוך התכנית "שבוע מעודד"

לא פעם יצא לי לשמוע את הטענה ש"יהדות היא לא רוחנית". אולי בגלל זה אנשים שמחפשים רוחניות מרחיקים עד המזרח ומגלים את מה שכבר קיים אצלנו כאן, בארץ הקודש ובתורה הקדושה. אז למה הם עדיין מאמינים שיהדות אינה רוחנית? תתפלאו

יש דבר העומד בפני הרצון! להגיד "את לא רוצה מספיק" – לא עוזר לכלום. צריך למצוא את השורש האמיתי של התקיעות

אנשים חושבים שהכי קל לחוזרים בתשובה לשים כיפה, ציצית, חצאית ומטפחת, מאשר לעבוד על המידות הטובות שלהם. באמת? לשנות את החיצוניות זה אולי הדבר הקשה ביותר עבור חוזרים בתשובה. מזל שהתשובה מזכירה לנו להצניע את מה שכבר שכחנו לכסות

גם הגאולה העתידית, כמו הגאולות הקודמות, תהיה "כמו רגע", "פתאום", כמו שחווינו כולנו היום, עם שחרורה המפתיע והמרגש של נעמה יששכר מאפילה – לאור גדול

קשה לנו לקבל את הכאב ואת הקושי כי אנחנו חושבות שמגיע לנו הכל! מידת הגאווה משתלטת עלינו, ומשכנעת אותנו שהקב"ה לא מתנהג איתנו בצדק. כשהגלים מתחזקים – החזקים מתגלים

יש כאלה שלפני שבע שנים עוד היו בטוחים ש"ברכות" זה מה שמחלק ה"בבא קמא", ש"נזיר" הוא סוג של איש דת שאינו יהודי, ו"שבועות" זה רק שם של החג ההוא עם מאכלי החלב. והיום, היום הם לא יכולים לעצור את הדמעות כבר כמה ימים, כי הם סיימו ש"ס

למדני להתחבר אל הרוחניות שבמאכלים, ולהתחבר אליך בתוך אכילתי. שאהיה נבדלת מכל חיות השדה ולא אוכל רק על מנת לספק את תאוותי

מה הניצחון על השטן הנאצי, ששנא יותר מכל את התורה ולומדיה, במה דומה השואה לגלות מצרים, ומהי התקווה היחידה של העם היהודי?

אם הייתי קוראת דיפאק צ'ופרה ונוסעת לשבוע ויפאסנה במדבר, היו בטוחים שאני בסדר גמור. אבל לחזור בתשובה? הילדה איבדה את זה, ללא ספק. לא קל לחזור בתשובה, וברגעי משבר, קשה לזכור את הסיבה שאת עושה את זה, אבל כשאת קמה בבוקר ומודה לקב"ה ש"החזיר בי נשמתי", זה גם מחזיר אותי קצת לפרופורציות

מי תקע למי סכין בגב, מי בגד במי, מי מתוסכל ומי מבקש סליחה? אם גם אתם נסערתם מחיצי המשטמה שנשלחו לכל עבר על ידי נבחרי הציבור - בואו הצטרפו אלינו לחשבון הנפש. איזו ממשלה אנחנו רוצים?

לצד השמחה הגדולה בסיום הש"ס אי אפשר לשכוח את אלה שעוד לא שם. המילים הבאות מוקדשות לכל הממתינות, הנשים שבעליהן טרם הרגישו את מתיקות הדף היומי

חוה שמילוביץ בתפילה ובהנחיה לפרשת "ויחי" - סיום חומש בראשית

אסון המעלית, אב נפטר בשבעה של בנו ומותיר אלמנה שכולה בודדה, משפחות מתפרקות בתאונות קטלניות, סיבוכי השפעת פוגעים בילדים רכים וטהורים. מה הקדוש ברוך הוא רוצה מאיתנו?

ואחרי הכול, האמת חייבת להיאמר. אתם טועים מאוד. כוונתכם רצויה אבל מעשיכם שגויים ומסוכנים. אי אפשר לשבת במוצאי שבת של חנוכה ולציין במקביל להדלקת הנרות גם את ה'נובי גוד'. זה פשוט בלתי אפשרי

איזו תחושה נפלאה זו! אין שום דבר שדומה להשגת מטרה אחרי מאמץ אדיר כל כך! רגע הסיום הוא רגע שהכל שווה בשבילו. אז איך עושים את זה?

יהודים סיימו את הש"ס וזו שמחה גדולה, אך האם מוצדק לערוך לשם כך אירועי ראווה מנקרי עיניים? מה הקשר של רחל ולאה לכל זה, ומהן שלוש השמחות שמאוגדות בסיום הש"ס? נגיל ונשיש בזאת התורה

גם אם יהיה מסך המבדיל בינינו – עלינו להתחזק באמונה שמלא כל הארץ כבודו, ובאמת אין שום הסתרה, כי גם בגודל ההסתרה שם אלוקותו יתברך נמצאת

לפי דרך הטבע, בכל פעם שקורה משהוא שאינו כרצוננו ואיננו עושים עבודה רוחנית עם זה, נוספת לנו עוד שכבת אטימות על הלב

חוה שמילוביץ בהרצאה מיוחדת על האור הגנוז של חנוכה, ועל קרבת הבורא המיוחדת שיש בו

מיוסף הצדיק נלמד בפרשה זו מה היא באמת הצלחה אמיתית, ובזכות מה כל אחת יכולה להצליח?

אפרת כהן נפרדת מהאב הרוחני שלה, הרב אריה שכטר זצ"ל, מזכה הרבים ותלמידו של החזון איש, שהלך לעולמו בסוף השבוע האחרון

קליפת לבן מבקשת לעקור מהיהודי את האמונה שהיא הכל, כי כל זמן שיש ליהודי אמונה - אזי אפילו אם נכשל בכל החטאים יש לו עדיין תיקון

לכל אחת מאיתנו יש את הדמות הגבוהה, שהיא הפוטנציאל הנשמתי שלו - לאן הוא יכול להגיע, ואת המצב השפל והארצי. עבודה רוחנית ותפילה לפרשת "ויצא": חלום הסולם