טורים אישיים - כללי
כיצד תבוא הגאולה, ומה הקשר לנעמה יששכר?
גם הגאולה העתידית, כמו הגאולות הקודמות, תהיה "כמו רגע", "פתאום", כמו שחווינו כולנו היום, עם שחרורה המפתיע והמרגש של נעמה יששכר מאפילה – לאור גדול
- נעמה גרין
- ה' שבט התש"פ
(צילום: shutterstock)רבים מאיתנו, ששמעו על שחרורה המפתיע והניסי של נעמה יששכר מבית הכלא הרוסי, 7 שנים לפני הזמן, נזכרו במילות התורה, המתארות את שחרורו של יוסף הצדיק מבית הכלא המצרי: "ויריצוהו מן הבור".
כשיוסף שהה עמוק בבור, הוא לא ראה אפילו את האור בקצה קצה של המנהרה, אליה הושלך בעקבות אשמה-שקרית-חסרת-בסיס של אשת פוטיפר. זה כמה שנים מצוי יוסף בבית הסוהר, מסתבר שגם הוא כבר שכח את שר המשקים שממנו ביקש לפני שנתיים להזכירו לפרעה. ולפתע, בלי כל הכנה מוקדמת, הוא נגאל. כה נאמר בבראשית (מ"א, י"ד): "וישלח פרעה ויקרא את יוסף, ויריצוהו מן הבור, ויגלח ויחלף שמלותיו, ויבוא אל פרעה" - מריצים אותו מן הבור, דואגים לשיפור הופעתו, והוא עומד לפני פרעה מלך מצרים, ובאופן מיידי מקבל את המעמד הגבוה ביותר שיכול כל אדם להגיע אליו. כה אמר לו פרעה: "אַתָּה תִּהְיֶה עַל בֵּיתִי וְעַל פִּיךָ יִשַּׁק כָּל עַמִּי רַק הַכִּסֵּא אֶגְדַּל מִמֶּךָּ" (בראשית מ"א, א').
איננו משווים בין יוסף הצדיק לבין אף אחד בן דורנו, אלא משתמשים בדוגמה זו כדי להוכיח עד כמה אין להתייאש באף מצב, ולזכור ולשנן כי ישועת ה' מסוגלת להופיע בכל רגע ורגע, בפתאומיות, וללא כל הכנה מוקדמת. יוסף היה הראשון שנגאל באופן הפתאומי הזה. המהירות והפתאומיות של ישועת יוסף, מאפיינות, לדעתו של מפרש התורה רבי עובדיה ספורנו, גם את שאר הישועות. כה דבריו: "ויריצוהו מן הבור. כדרך כל תשועת ה' שנעשית כמו רגע,כאמרו: 'כי קרובה ישועתי לבא' (ישעיהו נו, א), וכאומרו: 'לו עמי שומע לי... כמעט אויביהם אכניע' (תהלים פא, יד-טו).
הספורנו מעניק דוגמה נוספת למהירות הישועה, והיא מגאולתם הכללית של עם ישראל – ביציאת מצרים. כה כותב: "וכך היה ענין מצרים, כאמרו: 'כִּי גֹרְשׁוּ מִמִּצְרַיִם וְלֹא יָכְלוּ לְהִתְמַהְמֵהַּ וְגַם צֵדָה לֹא עָשׂוּ לָהֶם' (שמות י"ב, ל"ט).
מדרשים רבים מתייחסים לחיבתם של ישראל, כפי שהתגלתה ביציאת מצרים. בשמות רבה (ט"ו, ה'): "אמר רבי שמעון, גדולה חיבתן של ישראל, שנגלה הקדוש ברוך הוא במקום עבודת כוכבים ובמקום טינופת ובמקום טומאה בשביל לגאלן".
על הפסוק: "כי ידעתי את מכאוביו", מובאים דבריו של הקב"ה: "יודע אני כמה עתידים להכאיבני במדבר, ואף על פי כן איני נמנע מלגאלם... וארד להצילו מיד מצרים".
במדרש רבה מובאים דברים נפלאים אודות אהבתו של הקב"ה את עמו, עד כדי שלא הביט אחר חשבון הגלות, מעשיהם הרעים והעבודה הזרה שעבדו במצרים. את הפסוק בשיר השירים: "קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות" מסבירים באופן דומה רבי יהודה, רבי נחמיה ורבנן.
דברי רבי יהודה: "קול דודי הנה זה בא, רבי יהודה אומר: זה משה. בשעה שאמר לישראל: 'בחדש זה אתם נגאלין', אמרו לו: 'יאך אנו נגאלין, והלא אמר הקב"ה לאברהם 'ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה', ועדיין אין בידינו אלא רד"ו שנים', אמר להם: 'הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בחשבונותיכם. דברי רבי נחמיה: 'בשעה שאמר לישראל בחודש הזה אתם נגאלין', אמרו ליה, 'היאך אנו נגאלין, והלא אין בידינו מעשים טובים', אמר להם: 'הואיל וחפץ בגאולתכם, אינו מביט במעשיכם הרעים... דברי רבנן: בשעה שבא ואמר לישראל 'בחודש הזה אתם נגאלים', אמרו לו: 'האיך אנו נגאלין, וכל מצרים מטונפת מעבודה זרה שלנו', אמר להם: 'הואיל והוא חפץ בגאולתכם, אינו מביט בעבודה זרה שלכם".
על פי הספורנו, זהו מודל הגאולה, שההופעה הראשונה שלו היא בסיפור יוסף. הישועה הפתאומית שאיננה כרוכה בהכנות מקדימות, אלא 'נוחתת' על האדם וברגע אחד מעלה אותו מהמקום הנמוך ביותר אל המקום הגבוה ביותר.
מסיים הספורנו את דבריו, באמרו שמודל זה התקיים בעבר, וגם יתקיים שוב בעתיד. סימוכין לכך הוא מוצא בדברי הנביא מלאכי: "ופתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים" (מלאכי ג', א'). גם הגאולה העתידית, כמו הגאולות הקודמות, תהיה "כמו רגע", "פתאום", כמו שחווינו כולנו היום, עם שחרורה המפתיע והמרגש של נעמה יששכר.
כך תהיה גאולתם של ישראל. בתלמוד ירושלמי (ברכות, א') מובאים דבריו של רבי חייא לרבי שמעון בן חלפתא: "כך היא גאולתם של ישראל – בתחילה קימעה קימעה; כל מה שהיא הולכת - היא רבה והולכת".
שלבים ראשוניים של הגאולה כבר התקיימו. כך מובא במסכת סנהדרין (צ"ח, ע"א): "אמר רבי אבא אין לך קץ מגולה מזה שנאמר: 'אתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל וגו'' (יחזקאל ל"ח, ו'). עוד יבואו רגעים, בקרוב ממש, בהם נראה עין בעין את הפתאומיות שאבא שבשמים יבוא ויגאלנו, כהבטחתו של מלאכי, בסוף ספרו החותם את תקופת הנבואה: "פתאום יבוא אל היכלו האדון אשר אתם מבקשים".
הגאולה האמיתית והשלמה היא המשאלה העיקרית של כל עם ישראל בזמן הגלות, ועלינו לשוב ולבקש ולהתפלל עליה מבלי להרפות. חכמינו זכרונם לברכה מספרים כי משה רבינו התפלל והתחנן לפני הקדוש-ברוך-הוא לא פחות מ-515 פעמים כדי שיתיר לו להיכנס לארץ ישראל. כך גם אנו צריכים להתפלל שוב ושוב ולא להתייאש, עד שנזכה לגאולה השלמה.
שנזכה שבקרוב תחזינה עינינו בשוב ה' לציון ברחמים, ובשחרורם של כל בני עמנו, שרבים מהם נמצאים במעמקי הבכא בבתי כלא במדינות זרות.