טורים אישיים - כללי

עונת הכריסמס הנוצצות והצבעונית בארה"ב הכניעה יהודים רבים שאינם אורתודוקסים. איך קרה שרבאיים רפורמים מעודדים את צאן מרעיתם לחגוג את החג הנוצרי?

הזמר יונתן רזאל בסך הכל הפנים את המסר הליברלי לפיו גברים צריכים לקחת את מלוא האחריות על הרצון שלהם בצניעות. אז למה, בעצם, הוא מוקע על עמוד הקלון?

לא ויתרת לרגע, אבל כנראה שגם בשמיים לא ויתרו עלייך. היו צריכים לקטוף בדיוק אותך – שושנה פורחת שכמותך. כמה מילות פרידה לחני ויינרוט ע"ה

יעקב אבינו מרים את עיניו לקב"ה ואומר: ריבונו של עולם, ניסיונות רבים וקשים עברתי. עם כל זאת, כמה חסד אתה עושה עימי ועתיד לעשות עימי. ממציאות בה הייתי ריק וחסר כל כאשר רק מקלי בידי, ברוב טובך השפעת עלי ועתה הייתי לשני מחנות מלאים כל טוב

פרויקט 'תגלית' הודיע כי יפסיק לעבוד עם התנועה הרפורמית, שנכשלה בניסיון להביא מספיק סטודנטים יהודים אמריקאים לארץ. אפילו הנוער הרפורמי, מסתבר, מעדיף להגיע לארץ דרך ארגונים אורתודוקסים. למה זה קורה?

אנשי תקשורת כמו גבי גזית וחיים יבין אהבו ללעוג לשומרי הדת הפרימיטיביים. התגליות החדשות על מעשיהם מלמדות אותנו מהי פרימיטיביות אמיתית – ומה יכול להציל ממנה

דובר צה"ל בחר לאשר פרסום של סיפור חייהם של שני חיילים יוצאים בשאלה שפרקו את משפחותיהם כחלק מעזיבתם את העולם החרדי. נטישה של אישה או אפילו של ילדה, מסתבר, זוכה לכפרה אם עוטים את מדי הזית

"אבא שבשמיים תמיד אתנו ולפעמים מנער אותנו קצת כדי שנוציא מעצמנו קצת יותר". יעל בסיפור ישועה אישי ומרגש

מה עשה אביו של אסף כשגילה שבנו נמצא בקשר עם קתולית? ומדוע היה צריך אברהם אבינו להשביע אל אליעזר עבדו?

זה התחיל בטור הזוי ב'הארץ' ונמשך בדמות ב'ארץ נהדרת' המנסה להפוך את סיוון רהב-מאיר לקריקטורה. שבועות ספורים אחרי שרהב-מאיר נבחרה לאשת התקשורת המשפיעה והמוערכת ביותר בארץ, נראה שיש מי שנכנסו לפאניקה מהתגובה הציבורית הנלהבת לאופן בו היא מנגישה את חכמת היהדות

התשובה היתה מפתיעה למדי. "סע למועדון בו נמצאים החברים. תחייג לאבא משם, תן לו לשמוע את רעש הרקע עם החברים, ותצא מהר מהמקום"

קמפיין #גםאני שרץ ברשתות החברתיות אולי מנסה להעלות מודעות לבעיה, אבל הוא לא מציע לה שום פתרון. את הפתרון אפשר למצוא בהדרכות של ההלכה, שיוצאת מלכתחילה מנקודת הנחה של 'אין אפוטרופוס לעריות'

קרה, ועוד איך קרה. יאיר וטוהר שיחקו בבית עם הבימבה, והבורג של הגלגל נתפס בוילון, ופשוט קרע ממנו חלק נכבד. כל זה קרה יממה אחת בלבד אחר הביקור הממלכתי הבלתי רצוי שלה

מתרגשים מהרצון של מרב מיכאלי לארגן מעונות יום חינם לכולם? כשהשמאל הסוציאליסטי מציע הטבות למשפחות, הוא לא באמת מנסה לחזק את מוסד המשפחה. תשאלו את ניצולי הלינה המשותפת בקיבוצים

איך ייתכן שכמה עשרות בני נוער משועממים שמתחפשים לליצנים ומנסים להבהיל עוברים ושבים הופכים לתופעה לאומית שמטילה אימה על ילדים בכל חלקי הארץ?

הריקבון המוסרי של הוליווד הוא לא רק עניין המשפיע על מי שעובד שם. כשאנחנו צופים בתוצרת של הוליווד אנחנו מקבלים עירוי וירטואלי של הערכים המקובלים שם – גם אם אנחנו חושבים שאנחנו חסינים

תלחשי "עיניים שלי, כמה טוב שבאת". שיר מרגש נוסף מפרי עטה של מירב השירים

האיסור על גברים להשתתף במופעי שירה של נשים אינו הלכה בלתי ידועה: זה לא מפריע לתקשורת להגיב בכל פעם בזעזוע מחודש כשרבנים קוראים לשמירה על הלכה. הפעם ניסו לקדם את האג'נדה באמצעות שימוש בשמה של עדן בן זקן

רבים חשים שמעקב אינטנסיבי אחרי סלבריטאים הופך אותם לפחות בודדים וחסרי חשיבות בעולם. אולי כך אפשר להסביר את הסיקור התקשורתי האינטנסיבי בדוגמנית שנפלה ואיבדה את ההכרה

השולחן היפה, שערוך בטוב טעם, לא יישאר ביופיו, עוד הרבה לפני הקידוש! לילדים יהיו טענות על האוכל! בוודאות! לא בטוח שבעלי יקנה לי מתנה לחג! חמותי בוודאי תנסה לחנך אותי!

השעה 9 בבוקר. ניר ואני עושים את דרכנו לירושלים, ואני מרגישה שככל שאני מתקרבת לירושלים – אויר ההרים אינו צלול כל כך כיין, והייתי מעדיפה שיהיה מהול ב"רסקיו", כדי להרגיע אותי

רק על ידי השגת ביטול ואפסות העולם הזה, מסוגלים בני אדם להתרומם ולראות במבט רוחני, ותתבטל מלכות אדום, ואז, סוף סוף, יתגלה ויזרח אורו של משיח. הרהורים בעקבות סופות ההוריקן הקטלניות המשתוללות בארה"ב

מתי בפעם האחרונה זכרת לומר "תודה לך ה' שזכיתי לקום בבוקר ולהעיר את ילדי לעוד יום של לימוד תורה ועבודת השם"? "תודה ה' שזיכית אותי בילדים. יש לי למי להכין סנדוויצ'ים בבוקר"?

מדוע לא פתח ניר, בעלי, חשבון פייסבוק עסקי שיקדם את העסק? והאם אנחנו יודעים לעשות את ההפרדה בין ברכה לבין קללה?

סיפורה של עליזה ריינס, שכמעט נשכח מלב, הוא עדות מצוינת לכוחה של לשון הרע להרוס את חייהם של אנשים, ולצורך המוסרי שלא להיכנע לפיתוי של קבלת לשון הרע

הנטייה שלנו כבשר ודם היא לדקדק יותר בכל דבר שהוא מחוץ לד' אמותנו, הן בהתנהגות, הן בעבודת המידות והן בעשיית חסד עם אנשים חיצוניים, ועוד. בבית אנו לא תמיד מקפידים על יחס הולם ומכבד

מיליוני אנשים מוכנים להישבע שנלסון מנדלה מת בכלא, שמיקי מאוס לובש שלייקס, ושבארצות הברית יש 51 מדינות. האם הסיבה נעוצה ביקומים מקבילים שבהם אנחנו חיים, או שמא יש הסבר פחות מסעיר לתופעה?

ליד אימא אני תמיד שמחה, תמיד מחייכת. שום דבר לא כואב לי. הכל בסדר, הרווקות מהממת. ליד אימא אני תמיד שרה, רוקדת ומקפצת

בפוסט שפרסם בפייסבוק סיפר פריצקי, חבר 'שינוי' לשעבר, שהוא נמנע מלאכול בבתי עסק שיש להם תעודת כשרות. האם יש סיכוי לקמפיין ישראלי גורף בעד הדרת כשרות?

הטור של אורטל קפטן: "לא תארתי לעצמי שבכותרת קטנה ופשוטה טמונה סכנה כל כך גדולה"