בריאות ונפש
טיפול תרופתי להפרעות קשב וריכוז – אלו אפשרויות קיימות?
מי מוסמך להנפיק תרופות להפרעות קשב וריכוז, ומתי יש בהן צורך? אלו תרופות קיימות בשוק ומהם ההבדלים ביניהן?
- אברהם קלברמן
- ד' אלול התשע"ח
(צילום: shutterstock)לאחר גמר האבחון המקצועי, שוקל הרופא האם לבצע טיפול תרופתי.
מי מוסמך לנפק תרופות בכלל, ותרופה זו, בפרט?
מומחי רפואה מזהירים: בשימוש שלא תחת פיקוח רפואי כל תרופה הינה מסוכנת, ובפרט התרופות לחיזוק הקשב והריכוז, ורק רופא מורשהרשאי לנפקה! (- האם נוטלים תרופות נוספות? רגישויות? וכדומה)
הטיפול התרופתי הנהוג להינתן להפרעה זו הוא ה'ריטלין' וחלופותיו.
תרופות אלו אינן תרופות מרפאות, משום שההפרעה אינה מחלה. הן רק מחלישות את הסימפטומים של ההפרעה באופן זמני, למשך הפעילות של התרופה.
ה'ריטלין' מכיל חומר בשם 'מתילפנידאט' וזהו חומר מעורר! ממשפחת ה'פנתילאמינים' שהם סמי מרץ. חומר זה מחזיר למוח את החומרים הכימיים החסרים לו, ועל ידי כך מניע את החלקים במוח שיש בהם תת פעילות. המוח חוזר לתפקוד רגיל, ומצליח להפעיל את כח הוויסות והניהול שלו. כתוצאה מהפעילות הרגילה של המוח: יורדת רמת המוסחות, מתחזק הקשב והריכוז, יורדת רמת התנועתיות יתר, והמוח פנוי לקליטת למידה.
כמו לתרופות שונות, גם ל'ריטלין' ישנן תופעות לוואי: ירידה ברמת התיאבון, וקושי בהירדמות בזמן השפעת התרופה.
חלופות
בכלל התרופות החלופיות ל'ריטלין' אפשר למצוא את: ה'קונצרטה', ה'ריטלין ארוך טווח', ה'פוקלין' וה'דאייטרנה', המכילים את החומר הפעיל 'מתילפנידאט', כמו ב'ריטלין', ואת ה'אדרל'/'אטנט', וה'ויוואנס', המכילים חומר פעיל בשם 'אמפטמין', אשר תופעות הלוואי ממנו הינן עדינות וחלשות.
'קונצרטה': בדומה ל'ריטלין', מכילה את החומר 'מתילפנידאט', אולם השפעתה ארוכה הרבה יותר: במשך 12 שעות, כך שדי במנה אחת בבוקר כדי שהטיפול ישפיע במשך שעות היום.
ה'קונצרטה' נותנת מענה לילדים החווים קשיים בקשב וריכוז גם בבית הספר וגם בבית בשעות הצהריים והערב. תרופה זו מועילה גם למתבגרים ומבוגרים הזקוקים להשפעה ממושכת בשל שעות לימודים ועבודה ארוכות.
השפעות הלוואי העיקריות של 'קונצרטה' דומות לאלה של 'ריטלין', ובהן: ירידה בתיאבון, כאבי ראש, קשיים בהירדמות, כאבי בטן, טיקים וישנוניות.
'ריטליןארוךטווח': בדומה ל'קונצרטה' הוא ניתן במנה יומית בודדת, ויש לו השפעה ארוכת טווח למשך רוב שעות היום.
בניגוד ל'קונצרטה', כמוסת ה'ריטלין ארוך הטווח' ניתנת לפתיחה, וכך אפשרי לפזר את תוכנה על מזון רך, בכדי להקל על ילדים שאינם מצליחים לבלוע אותה בשלמותה, לעומת מבנה הכמוסה של ה'קונצרטה' שאינו מאפשר זאת.
מגוון תרופות זה מאפשר להיעזר בתרופה המתאימה ביותר, ומאפשר להורים להמשיך ולנסות עזרה וסיוע לילדיהם, ולא להתייאש.
'תופעות הלוואי' של תרופות אלו נגרמות עקב שליטתן על איזורים אוטומטיים במוח, ושיתוקם: מרכז הרעב ומרכז העייפות, הגורמים לירידה ברמת התיאבון, ולקושי בשינה בזמן השפעת התרופה.
תרופות אלו אינן משנות את רמות הדם בגוף, ולכן אינן ממכרות. לאחר שפגה השפעתן, מצבם הגופני של המטופלים הינו כאילו מעולם לא נטלו תרופה זו, בהשוואה לתרופות אחרות (ואפילו 'אקמול') שרישומן ניכר ברמות הדם בגוף, גם זמן ניכר לאחר נטילתן.
האם תרופות אלו טובות או לא? השאלה הזו אינה מדויקת, ויותר מדויק לשאול: מה מתאים לכל מטופל? וכמובן לאחר אבחנה נכונה והתוויה רפואית מתאימה.
מינון התרופה נקבע: הן על פי משקל גוף המטופלים, והן על פי המערכת ה'מטאבולית' (=חילוף החומרים) בגופם. המינון המדויק והמתאים ביותר הינו זה המשאיר להם משהו מן החיות העצמית שלהם.
המאמר נלקח מתוך הספר – "ADHD אפשר להתמודד", מאת אברהם קלברמן. לרכישת הספר בהידברות שופס הקליקו כאן.
למאמרים ותכנים נוספים בנושאי בעיות קשב וריכוז הקליקו כאן.