האם החטאים נמחקים במלואם אחרי התשובה, או רק חלק מהם?

א. רַבִּים שׁוֹאֲלִים: כַּאֲשֶׁר הָאָדָם חוֹזֵר בִּתְשׁוּבָה עַל מַעֲשָׂיו הָרָעִים, מִתְחָרֵט, וּמִתְוַּדֶּה וּמְקַבֵּל לֶעָתִיד לֹא לָשׁוּב לָזֶה, הַאִם עֲווֹנוֹ נִמְחָל לְגַמְרֵי וְלֹא מַזְכִּירִים לוֹ אוֹתוֹ כְּלָל אַחֲרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים? אוֹ שֶׁרַק חֵלֶק מֵהֶעָווֹן נִמְחַק אֲבָל כָּל הֶעָווֹן לֹא נִמְחַק לְגַמְרֵי?

ב. הַתְּשׁוּבָה הִיא: כֵּן! אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ הֶבְדֵּל בֵּין עֲבֵרָה לַעֲבֵרָה. וְכָךְ כּוֹתֵב הָרַמְבָּ"ם בְּחִבּוּרוֹ עַל פִּי דִּבְרֵי הַגְּמָרָא הַקְּדוֹשָׁה: אַף עַל פִּי שֶׁהַתְּשׁוּבָה מְכַפֶּרֶת עַל הַכֹּל וּקְדֻשַּׁת יוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֶּרֶת, בְּכָל זֹאת יֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁמִתְכַּפְּרִים בְּאוֹתוֹ רֶגַע, וְיֵשׁ עֲבֵרוֹת שֶׁמִּתְכַּפְּרִים רַק לְאַחַר זְמַן. כְּמוֹ שֶׁיְּבֹאַר.

ג. עָבַר אָדָם עַל מִצְוַת עֲשֵׂה שֶׁאֵין בָּהּ כָּרֵת, (לְדֻגְמָא: לֹא בֵּרַךְ בִּרְכַּת הַמָּזוֹן, לֹא נָתַן צְדָקָה, לֹא יָשַׁב בַּסֻּכָּה וְכַדּוֹמֶה), וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה - מוֹחֲלִים לוֹ מִיָּד לְגַמְרֵי.

ד. עָבַר עַל מִצְוַת לֹא תַּעֲשֶׂה שֶׁאֵין בָּהּ כָּרֵת וְלֹא מִיתַת בֵּית דִּין, (לְדֻגְמָא: אָכַל חֲזִיר, שִׁקֵּר, גָּנַב כֶּסֶף וְכַדּוֹמֶה), וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה - תְּשׁוּבָה תּוֹלָה, וְיוֹם הַכִּפּוּרִים מְכַפֵּר לְגַמְרֵי.

ה. עָבַר עַל כְּרִיתוּת וּמִיתוֹת בֵּית דִּין (לְדֻגְמָא: חִלֵּל שַׁבָּת, אָכַל בְּיוֹם כִּפּוּר, נָגַע בְּאִשָּׁה שֶׁאֲסוּרָה לוֹ וְכַדּוֹמֶה) וְעָשָׂה תְּשׁוּבָה - תְּשׁוּבָה וְיוֹם הַכִּפּוּרִים תּוֹלִים, וְיִסּוּרִים הַבָּאִים עָלָיו גּוֹמְרִים אֶת הַכַּפָּרָה. זֹאת אוֹמֶרֶת: שֶׁהַזִּכּוּךְ הַסּוֹפִי נַעֲשָׂה עַל יְדֵי כָּל מִינֵי יִסּוּרִים (אֲפִילוּ קְטַנִּים) שֶׁמְּצַעֲרִים אֶת הָאָדָם, וְהַצַּעַר הַזֶּה מְכַפֵּר. וְלָכֵן רְגִילִים לוֹמַר עַל יִסּוּרִים: "כַּפָּרַת עֲווֹנוֹת".

ו. הַמְּחַלֵּל אֶת הַשֵּׁם, (פֵּרוּשׁ: הִתְנַהֵג בְּצוּרָה שֶׁגָּרְמָה לַאֲחֵרִים לְזַלְזֵל בְּבוֹרֵא עוֹלָם וּבַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה), אַף עַל פִּי שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה, וְהִגִּיעַ יוֹם הַכִּפּוּרִים וְהוּא עוֹמֵד בִּתְשׁוּבָתוֹ, וּבָאוּ עָלָיו יִסּוּרִין - אֵינוֹ מִתְכַּפֵּר לוֹ כַּפָּרָה גְּמוּרָה, אֶלָּא הֶעָווֹן נִשְׁאַר תָּלוּי, וְרַק בְּמוֹתוֹ - מִתְכַּפֵּר לוֹ הֶעָווֹן. מַסְקָנָה: הָעוֹשֶׂה תְּשׁוּבָה שְׁלֵמָה - כְּשֶׁיַּעֲמֹד אַחֲרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים לִפְנֵי בּוֹרֵא עוֹלָם יָכוֹל לִהְיוֹת נָקִי לְגַמְרֵי מֵחֲטָאָיו.

* * *

שְׁלֹמֹה הַמֶּלֶךְ - הֶחָכָם מִכָּל אָדָם - אָמַר: (מִשְׁלֵי יד', ז'): "לֵךְ מִנֶּגֶד לְאִישׁ כְּסִיל וּבַל יָדַעְתָּ שִׂפְתֵי דָעַת" (ב')

נֶהָג שֶׁנּוֹהֵג אֵיךְ שֶׁבָּא לוֹ וְלֹא מְחַשֵּׁב אֶת צוּרַת נְהִיגָתוֹ - הוּא מְסֻכָּן, טַבָּח שֶׁזּוֹרֵק לַסִּיר מָה שֶׁבָּא לוֹ וְלֹא מְחַשֵּׁב אֶת סוּג הַמָּזוֹן שֶׁהוּא מֵכִין - הוּא מְסֻכָּן, וְכָךְ בְּכָל תְּחוּם. אוּלָם, הֲכִי מְסֻכָּן הוּא אָדָם שֶׁחָי אֵיךְ שֶׁבָּא לוֹ וְלֹא מְחַשֵּׁב אֶת צוּרַת חַיָּיו! מֵאַיִן בָּא? וּלְאָן הוּא הוֹלֵךְ? מַהִי תַּכְלִית חַיָּיו? מָה נִשְׁאַר בָּעוֹלָם הַזֶּה וּמָה הוֹלֵךְ אִתּוֹ לְנֶצַח נְצָחִים?

מְסַפְּרִים שֶׁבְּאֵיזֶה בָּסִיס צְבָאִי הָיָה חַיָּל אֶחָד שֶׁכָּל נְיָר שֶׁהָיָה רוֹאֶה הָיָה מֵרִים וְשׁוֹמֵר, לֹא מְשַׁנֶּה אֵיזֶה נְיָר זֶה הָיָה: עֲטִיפוֹת שֶׁל מַסְטִיקִים, דַּפִּים קְרוּעִים, נְיָרוֹת טִישׁוּ.. בְּקִצּוּר, כָּל מָה שֶׁנִּקְרָא נְיָר, הָיָה "זוֹכֶה" שֶׁהַחַיָּל הָיָה מֵרִים אוֹתוֹ, וְשָׂם אוֹתוֹ בְּתוֹךְ תִּיק גָּדוֹל שֶׁהָיָה בְּיָדָיו. מִיּוֹם לְיוֹם הַתּוֹפָעָה הֶחְמִירָה עַד שֶׁהֻחְלַט שֶׁהַבָּחוּר הִשְׁתַּבֵּשׁ וְיֵשׁ לְשׁוֹלְחוֹ לְקַבָּ"ן (קְצִין בְּרִיאוּת נֶפֶשׁ). כַּמּוּבָן, מִיָּד כְּשֶׁנִּכְנַס לַמִּשְׂרָד הִתְחִיל לָקַחַת כָּל נְיָר שֶׁהָיָה מוּלוֹ: הַתִּיקִיָּה שֶׁל הַקָּבָּ"ן, הַמִּסְמָכִים שֶׁהָיוּ עַל הַשֻּׁלְחָן, בְּקִצּוּר עֲבוֹדַת הָאִסּוּף הֵחֵלָה בְּקַדַּחְתָּנוּת מִבְּלִי שֶׁהַחַיָּל רוֹאֶה אַף אֶחָד מִסַּנְטִימֶטֶר. הַקָּבָּ"ן רָאָה מָה הוֹלֵךְ לִקְרוֹת לוֹ, וּמִיָּד כָּתַב מִכְתָּב שֶׁבּוֹ נֶאֱמַר שֶׁהַחַיָּל הַזֶּה פָּטוּר לַחֲלוּטִין מִשֵּׁרוּת צְבָאִי!

בְּרֶגַע שֶׁנָּתַן הַקָּבָּ"ן אֶת הַמִּכְתָּב לַחַיָּל, הוּא הִבִּיט בּוֹ וְאָמַר: "אֶת הַנְּיָר הַזֶּה חִפַּשְׂתִּי כָּל הַזְּמַן...".

יְהוּדִים יְקָרִים, כְּשֶׁאָדָם יַגִּיעַ לַשָּׁמַיִם אַחֲרֵי מֵאָה וְעֶשְׂרִים יְחַפְּשׂוּ אֵלּוּ נְיָרוֹת יֵשׁ לוֹ בְּתוֹךְ הַתִּיק. הֵם יִמְצְאוּ נְיָרוֹת עֵרֶךְ, שְׁטָרוֹת דּוֹלָרִים, דּוֹחוֹ"ת חֲנָיָה וְעוֹד.. אֲבָל עִם זֶה אֵין כָּל כָּךְ מָה לַעֲשׂוֹת לְמַעְלָה, וְהֵם יַמְשִׁיכוּ הָלְאָה לְחַפֵּשׂ עוֹד וָעוֹד.. אֲבָל בְּרֶגַע שֶׁיִּרְאוּ אֶת הַדַּף הַזֶּה שֶׁאַתֶּם קוֹרְאִים כָּרֶגַע!! אֶת דִּבְרֵי הַתּוֹרָה וְהַמּוּסָר תֵּצֵא בַּת קוֹל וְתֹאמַר: "אוֹ!! אֶת הַנְּיָרוֹת הָאֵלֶּה חִפַּשְׂנוּ.." בּוֹאוּ וְנֶאֱסֹף הַרְבֵּה מִנְּיָרוֹת אֵלּוּ שֶּׁעֲלֵיהֶם נִתַּן לוֹמַר "עַמּוּד עַמּוּד - אַתָּה חָמוּד, דַּף דַּף - הַיֵּצֶר עָף.."