גם אתם יכולים לצייר קומיקס!

הַסֵּפֶר הַזֶּה מֻקְדָּשׁ לְכָל אוֹהֲבֵי הַקּוֹמִיקְס, מִגִּיל 3 וְעַד 123, כּוֹלֵל.

אִם אַתֶּם יְלָדִים אוֹ יְלָדוֹת, אוֹ מְבֻגָּרִים אוֹ מְבֻגָּרוֹת, שֶׁאוֹהֲבִים קוֹמִיקְס, הַסֵּפֶר הַזֶּה מְיֹעָד בְּדִיּוּק בִּשְׁבִילְכֶם.

וַדַּאי יָצָא לָכֶם (לַיְלָדִים וְלַיְלָדוֹת, בְּעִקָּר) לְמַלֵּא מַחְבָּרוֹת בְּקֻבִּיּוֹת צְפוּפוֹת וּמַסְעִירוֹת שֶׁל צִיּוּרִים וּבוּעוֹת דִּבּוּר מְעַנְיְנוֹת, אֲבָל תָּמִיד אַתֶּם רוֹצִים לָדַעַת אֵיךְ מְצַיְּרִים 'יוֹתֵר יָפֶה' אוֹ 'יוֹתֵר נָכוֹן', וְכָאן – בְּדִיּוּק בַּסֵּפֶר הַזֶּה – נַעֲשֶׂה אֶת זֶה הֲכִי טוֹב שֶׁיֵּשׁ!

וּבְכֵן – קוֹמִיקְס הוּא סִפּוּר שֶׁמְּסֻפָּר בְּצִיּוּרִים. בֶּעָבָר הָרָחוֹק מְאֹד הָיוּ אֲנָשִׁים שֶׁצִּיְּרוּ אֵרוּעִים שׁוֹנִים בִּמְקוֹם לִכְתֹּב אוֹתָם. אֶת הַצִּיּוּרִים חָרְטוּ עַל אֲבָנִים אוֹ עַל קִירוֹת, וְזֶה בְּעֶצֶם הָיָה הַקּוֹמִיקְס הָרִאשׁוֹן שֶׁנּוֹלַד אֵי פַּעַם...

בַּהֶמְשֵׁךְ נִכְנְסוּ סִפּוּרֵי הַקּוֹמִיקְס לְעִתּוֹנוּת הַיְלָדִים, וְאַט-אַט חָדְרוּ גַּם לַמְבֻגָּרִים, וְכַמּוּבָן – לְשׁוּק הַסְּפָרִים.

קוֹמִיקְס יָכוֹל לִהְיוֹת בְּהֶמְשֵׁכִים, וּפְעָמִים רַבּוֹת הוּא מִשְׂתָּרֵעַ עַל פְּנֵי שֶׁטַח שֶׁל עַמּוּד שָׁלֵם. הַקּוֹמִיקְס מְחֻלָּק לְמִסְפַּר קֻבִּיּוֹת הַנָּע בְּדֶרֶךְ כְּלָל בֵּין 6 לִ-13 (וְזֶה אוֹמֵר שֶׁבִּמְמֻצָּע יֵשׁ 9 קֻבִּיּוֹת, אֲבָל עַכְשָׁו לֹא שִׁעוּר חֶשְׁבּוֹן, אָז לֹא חָשׁוּב), וְהָעֲלִילָה שֶׁבּוֹ בְּדֶרֶךְ כְּלָל מוֹתַחַת וַעֲלִילָתִית בְּיוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאַתֶּם אוֹהֲבִים.

קוֹמִיקְס יָכוֹל לִהְיוֹת סְטְרִיפּ – מַשְׁמָעוּת הַמִּלָּה סְטְרִיפּ הִיא 'רְצוּעָה', וְהַכַּוָּנָה לִרְצוּעַת קֻבִּיּוֹת קְצָרָה, שֶׁיֵּשׁ בָּהּ בֵּין 2 לְ-5 קֻבִּיּוֹת, וְלָרֹב הִיא מְכִילָה תֹּכֶן מְשַׁעֲשֵׁעַ – כְּמוֹ בְּסִפְרֵי שִׁיקוּפִּיצְקִי, שֶׁרַבִּים מִכֶּם בְּוַדַּאי מַכִּירִים.

דֻּגְמָה לְקוֹמִיקְס קָצָר יַחֲסִית:

את הקומיקס הזה, ועוד כמה חברים שלו (של הקומיקס, לא של מותק!) - יצרתי כשנולד בני הראשון, או כמו שקראתי לזה בחלק מהקומיקסים האחרים - אמא בכורה. במקום לרוץ לנקות את החולצה הלבנה ששנתה פניה, ישבתי לצייר את זה...

חשבתם על זה שאפשר לספר בדיחה שלמה בשתי קוביות בלבד? נסו להמציא גם אחת כזו. כמובן את אותה סיטואציה אפשר למשוך על פני קוביות רבות יותר.

איך יוצרים קומיקס מוצלח?

כַּיּוֹם, בָּרְחוֹב שֶׁלָּנוּ – הַקּוֹמִיקְס כָּבַשׁ בִּסְעָרָה אֶת עַמּוּדֵי הַסְּפָרִים, וְאֶת שַׁעֲרֵיהֶם הָאֲחוֹרִיִּים שֶׁל הָעִתּוֹנִים וְגַם אֶת תּוֹכָם. כָּךְ שֶׁכְּשֶׁאַתֶּם מַגְדִּירִים אֶת עַצְמְכֶם כְּחוֹבְבֵי קוֹמִיקְס – דְּעוּ שֶׁאַתֶּם לֹא לְבַד... יֵשׁ הַמְּצֵרִים עַל כָּךְ שֶׁיְּלָדֵינוּ קוֹרְאִים רַק קֻבִּיּוֹת מֶלֶל קְצָרוֹת, וְהַרְבֵּה "ווווווווואה", וְ"יווווווווווו" בִּמְקוֹם:

"אַחַר כָּךְ הֵם שָׁמְעוּ מַאֲבָק בְּכֹחַ, וּצְוָחָה אַדִּירָה וּמַקְפִּיאַת דָּם נָקְבָה אֶת הָאֲוִיר" (חֲבוּרַת 7 מֵעַל הַטֶּבַע / דָּנָה שְׁוַרְצְמָן).

וְהֵם גַּם צוֹדְקִים. קוֹמִיקְס מֻצְלָח מִתְאַפְיֵן בְּשׁוּרוֹת קְצָרוֹת בִּמְיֻחָד, וּבְאִיּוּרִים שֶׁמַּבִּיעִים אֶת הַסִּפּוּר כָּל כָּךְ טוֹב, עַד שֶׁכִּמְעַט אֵין צֹרֶךְ בְּמֶלֶל. קוֹמִיקְס שֶׁהַכִּתּוּבִים בּוֹ אֲרֻכִּים וּמְיַגְּעִים אֵינוֹ קוֹמִיקְס מֻצְלָח.

קוֹמִיקְס מֻצְלָח מִתְאַפְיֵן בְּאִיּוּרִים עַזֵּי הַבָּעָה וּבַעֲלֵי תְּנוּעוֹת חַדּוֹת, עַל גְּבוּל הַמֻּגְזָמוּת, הַמַּבִּיעוֹת אֶת הַמִּתְרַחֵשׁ וְהַמִּתְרַגֵּשׁ בְּצוּרָה חֲזָקָה בִּמְיֻחָד.

אָז אֲנִי מַצִּיעָה שֶׁכָּךְ – בִּשְׁעוֹת הַפְּנַאי קִרְאוּ בְּעִקָּר סְפָרִים שֶׁאֵינָם קוֹמִיקְס, וּבַשָּׁעוֹת הָאֲחֵרוֹת פָּשׁוּט צְרוּ אֶת הַקּוֹמִיקְס שֶׁלָּכֶם! מַה דַּעְתְּכֶם עַל הָרַעְיוֹן?

וְעוֹד הַעֲשָׁרָה קְטַנָּה: אִם שְׁמַעְתֶּם אֶת הַשֵּׁם 'מַנְגָה' בְּהֶקְשֵׁר לְקוֹמִיקְס, אָז דְּעוּ שֶׁ'מַּנְגָה' זֶה... קוֹמִיקְס, בְּיַפָּנִית.

נוּ, אָז אֵיךְ מְצַיְּרִים קוֹמִיקְס?

אָז דָּבָר רִאשׁוֹן תְּנוּ לִי לְסַפֵּר לָכֶם סוֹד מַפְתִּיעַ בִּמְיֻחָד: בִּשְׁבִיל לְצַיֵּר קוֹמִיקְס מַדְהִים לֹא צָרִיךְ לָדַעַת לְצַיֵּר יָפֶה.

מָה???

כֵּן! בִּשְׁבִיל לִיצֹר קוֹמִיקְס מְרַתֵּק, כָּזֶה שֶׁכָּל אֶחָד יִרְצֶה לִקְרֹא (גַּם מְבֻגָּרִים! מַה חֲשַׁבְתֶּם? רַק אַתֶּם יְכוֹלִים?), צָרִיךְ לְצַיֵּר מְעַנְיֵן, נָכוֹן, וּמֵהַלֵּב.

הִנֵּה דֻּגְמָה לְצִיּוּר יָפֶה (מִיָּמִין) וּלְצִיּוּר מְעַנְיֵן (מִשְּׂמֹאל),

אֶת מִי אֲהַבְתֶּם יוֹתֵר? לְמִי אַתֶּם מִתְחַבְּרִים יוֹתֵר? וַדַּאי שֶׁלַּשְּׂמָאלִי, כִּי הוּא מְדַבֵּר יָשָׁר לְתוֹךְ הַבִּפְנוֹכוֹ שֶׁלָּנוּ, וְזֶה כֵּיף. אִם אֲהַבְתֶּם אֶת הַיְמָנִי, אַתֶּם מֻזְמָנִים לְדַלֵּג לָעַמּוּד הַבָּא, זֶה לֹא בִּשְׁבִילְכֶם.

אָז אֵיךְ נֵדַע לְצַיֵּר נָכוֹן? אַתֶּם שׁוֹאֲלִים, וּבְצֶדֶק. טוֹב, אֶת זֶה נִלְמַד כָּאן. לֹא נִלְמַד כְּלָלִים מְסֻבָּכִים, וְגַם לֹא תִּזְדַּקְּקוּ לְמַחְשְׁבוֹן. הַכְּלָלִים הַנְּכוֹנִים הֵם לְמַעֲשֶׂה מַה שֶּׁהָעַיִן שֶׁלִּי וְשֶׁלָּכֶם רוֹאָה. כָּל מַה שֶׁצָּרִיךְ הוּא לְהִתְבּוֹנֵן. אַךְ מִשּׁוּם שֶׁאֲנִי כְּבָר הִתְבּוֹנַנְתִּי וְלָמַדְתִּי, לָמָּה שֶׁתַּעַבְדוּ קָשֶׁה? אֲסַפֵּר לָכֶם אֶת כָּל הַסּוֹדוֹת.

אָז כְּבָר בַּפֶּרֶק הַבָּא נַתְחִיל לַעֲבֹד יַחַד עַל קוֹמִיקְסִים מְרַתְּקִים וְעַל רַעְיוֹנוֹת מְעַנְיְנִים.