פרשת בראשית

להתחיל מבראשית

אדם לא רשאי לומר "לא יכול", "אי אפשר" ועוד כהנה וכהנה אמרות שפר. יש בנו, בני האדם, את התכונות הנדרשות להגיע לפסגות בכל תחום, שהרי האדם יצור שכולל בתוכו את תכונות כל היקום

אא

"אילו יכולתי לחזור אחורה במנהרת הזמן", חושב האדם לעצמו, "למחוק אי אלו רגעים מביכים, נפילות, מעידות, אזי הכול יראה אחרת...".

מחשבה זו תישאר לנצח "בקופסת המחשבות" משום שאחד מכללי משחק החיים הוא שאי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, וזאת למורת רוחם של אנשים רבים... אולם פרשתנו, פרשת בראשית, נוסכת בנו תקווה ומזרימה לנו אמביציה וכוחות מחודשים וזאת באמצעות כמה מילים "בודדות"...

אכן, אי אפשר להחזיר את הגלגל לאחור, אולם בידנו לעשות משהו אחר, והוא להתחיל מבראשית...

אה, רגע, זאת משימה לא פשוטה...

* * *

נפתח בשאלה: מה אדם מחפש, שינוי או יציבות?

שאלה זו שאלתי פעמים רבות קבוצות שונות, והתשובות שקבלתי היו רבות ומגוונות, אציג בפניכם את המסקנה אליה הגעתי, מובן שכל אחד מוזמן לבדוק את העניין בעצמו...

האדם, בבסיסו, חפץ ביציבות ולא בשינוי. פעמים, והאדם מחפש גם שינויים אבל זה נובע ממקום אחר לגמרי.

כל אדם באשר הוא, עמל כל חייו רק לשם מטרה אחת: ליהנות. מובן שיש יעדיי ביניים, אבל זוהי המטרה הסופית. ליהנות פירושו למלא את החסרים.

כיוון שכך, אדם מחפש שינוי רק כשהשינוי יוביל אותו למצב טוב יותר בשגרת המחר. כאשר אדם חושב שיכול להיות יותר טוב – הוא ישאף לשנות את המצב. אבל אם הוא חושב שהשינוי לא ישפר את המצב, או יהיה גרוע יותר, הוא לא יעשה שינוי, אדרבה, הוא יבקש להמשיך את השגרה.

לכן בדרך כלל, בחור בן עשרים שואף לשינוי, כי הוא מאמין שהעתיד יכול להיות טוב יותר. לעומת זאת מבוגר בן שמונים מחפש בעיקר שגרה. כל מי שיש לו סבא יודע, שכששואלים אותו, סבא, מה שלומך? בדרך כלל התשובה היא "מתפללים שלא יהיה יותר גרוע", משום שהוא יודע שהעתיד עלול להיות יותר גרוע...

אדם רוצה לסלול לעצמו דרך חדשה, שתוביל אותו לגבהים אישיים. הרבה אבני נגף מונעות בעדו להגשים את חזונו. הוא מרגיש "תקוע" בהרבה נקודות חולשה. נולדתי עצלן, אומר הוא לעצמו, נולדתי ביישן, עצוב, עצבני... אני יכול להשתנות? עזוב, כבר שלושים שנה אני כזה...

גם אם החלטנו להשתנות, האם המשימה אפשרית? האם אנחנו יכולים להשתנות?

באה הפרשה ופונה אל כל אחד ואחת מאתנו - איש יקר! יש בתוכך את כל מה שאתה חולם להיות. כל תכונה טובה שברצונך לרכוש אינך צריך לנדוד בעבורה אל "סיילים" בלונדון, היא חלק ממך מאז שנולדת...

מן הסתם שאתם לא מבינים על מה אני מדבר, הישארו עימי שורות נוספות, והכול יתבהר...  

ננסה להבין מיהו ה"אדם", ממה הוא מורכב ומה הן יכולותיו, ולשם כך נעיין יחדיו בפסוק המתאר את בריאת האדם:

"וַיִּיצֶר ה אֱלֹהִים אֶת-הָאָדָם עָפָר מִן-הָאֲדָמָה וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה" (בראשית פרק ב, פסוק ז).

התורה מציגה בפנינו את רכיבי האדם. האדם מורכב משני ממדים, גוף גשמי – אשר מקורו מן האדמה, ונשמה רוחנית, שמימית – אשר מקורה מהבורא. נתון זה מוביל אותנו היישר אל זרועותיה של השאלה הבאה אשר יתכן ומעולם לא חשבנו עליה: מדוע "אדם" נקרא "אדם"? התשובה לכאורה פשוטה, "אדם" מזכיר את חומר הגלם ממנו נברא – אדמה.

הדברים נכונים, אך מדוע נבחרה דווקא האדמה להיות מונצחת בשם האדם, האין זה מן הראוי להנציח את מציאותה של הנשמה בשמו? מדוע מנציחים בשם האדם את המימד "הפחות" לכאורה – את האדמה?

זאת ועוד. בפרשתנו מתואר שהבורא ביקש מהאדם לקרוא שמות לכל בעלי החיים, נתבונן בפסוק ובדברי חז"ל הקדושים.

"וַיִּצֶר ה אֱלֹהִים מִן-הָאֲדָמָה כָּל-חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל-עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל-הָאָדָם לִרְאוֹת מַה-יִּקְרָא-לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא-לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ. וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל-הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה" (בראשית פרק ב, פסוק יט).

חז"ל מרחיבים מעט בהבנת פסוק זה, וכך הם כותבים: "בשעה שאמר הקב"ה לברוא את האדם, נמלך [התייעץ] במלאכי השרת. אמרו לו: אדם זה מה טיבו? אמר להם: חכמתו מרובה משלכם. הביא לפניהם בהמה, חיה ועוף. אמר להם: זה מה שמו? ולא היו יודעין. העבירן לפני אדם, אמר לו: מה שמו? אמר לו: זה שמו שור, וזה שמו חמור, וזה סוס, וזה גמל. אמר לו: ואתה מה שמך? אמר לו: אני נאה להקראות אדם, שנבראתי מן האדמה. ואני מה שמי? - נראה להקראות אדני, שאתה אדון לכל" (בראשית רבה פרשה יז).

זאת אומרת, עובדת היות האדם יודע לקרוא שמות לכל בעלי החיים, מעניקה לו נקודת יתרון אפילו על פני המלאכים. מדוע? וכי זו "חכמה" לקרוא שם לכל יצור? כל אחד מאתנו יכול לעשות זאת, הלא כן?

וודאי שלא. שם מבטא מהות הדבר. אדם הראשון לא העניק שמות באופן אקראי, הוא התבונן בשכלו על כל יצור, הוא הבין את מהותם של כל בעלי החיים ומה מייחד כל אחד מהם ועל פי נתונים אלו הוא העניק את השם. שֵם זה השַם של הדבר, לא לחינם במילה "משמעות" יש את אותיות "שם" מכיוון ששם הדבר מבטא את המשמעות שלו.

לדוגמא: אדם הראשון ראה את הנחש, והוא השכיל להבין את תכונתו שכאשר יצור עומד מולו ללא תזוזה הנחש "נח", וכאשר היצור העומד מולו נמצא בתזוזה הוא "חש" אותו ואז הוא "חש" וממהר אליו והוא ביטא תכונה זו בשמו "נח - חש"...וכן הוא הבין שהאריה הוא מלך החיות ולכן העניק לו שם שמורכב מאותיות "יראה" – מלשון פחד, וכן הלאה. שם של כל בעל חי מבטא תכונה ייחודית רק לו. כמדומני שלא כולנו יכולים לעשות זאת...

כעת, השאלה ששאלנו קודם קשה שבעתיים, אם שם מבטא את המהות, מדוע אדם קרא לעצמו "אדם" על שם האדמה ולא "נשמה" על שם נשמתו, הרי לפי תפיסת היהדות הנשמה היא עיקר האדם והיא זאת שאמורה להוביל את האדם, ולא המימד החומרי שבו?

אם תרצו אפשר להעצים את התמיהה: אדם מנמק מדוע הוא קרא כך לעצמו "אני נאה להקראת אדם, שנבראתי מן האדמה". הנימוק תמוה, שהרי כל שאר בעלי החיים נבראו אף הם מן האדמה? וכך כותבת התורה: "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, תּוֹצֵא הָאָרֶץ נֶפֶשׁ חַיָּה לְמִינָהּ, בְּהֵמָה וָרֶמֶשׂ וְחַיְתוֹ-אֶרֶץ, לְמִינָהּ; וַיְהִי-כֵן. וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת-חַיַּת הָאָרֶץ לְמִינָהּ, וְאֶת-הַבְּהֵמָה לְמִינָהּ, וְאֵת כָּל-רֶמֶשׂ הָאֲדָמָה לְמִינֵהוּ" (בראשית א כד). מבואר אם כן, שכל בעלי החיים נבראו מן האדמה, אם כך במה התייחד האדם שהחליט להנציח בשמו את חומר הגלם ממנו נוצר בעוד שכל בעלי החיים נוצרו אף הם מאותו חומר?

טוב ידידיי, הגענו לנקודה.

המהר"ל מפראג מפענח לנו את החידה. כשאדם אמר, קוראים לי אדם "שנבראתי מן האדמה", אין כוונתו להנציח בשמו את חומר הגלם ממנו נוצר, שהרי כל בעלי החיים באו מן האדמה, כאמור. מה כן? אדם אומר אני היצור היחיד ששמי ומהותי הוא "אדמה". מדוע?

"אדמה" במהותה היא פוטנציאל. אדמה יכולה להצמיח מנגו עסיסי ומאידך היא יכולה להצמיח קוצים וברקנים, אדמה יכולה לרעוד ולהביא למותם של אלפי בני אדם ומאידך היא טומנת בתוכה זהב ויהלומים, מינרלים וכדו... אדמה זה פוטנציאל! הכול תלוי מה האדם זורע, אם האדם זורע גרעיני מנגו והוא משקיע בגידולו – יגדלו פירות טובים, ואם האדם לא משקיע באדמה יגדלו שם עשבים שוטים...

אומר האדם: אני היצור היחיד שקבלתי את תכונת האדמה, גם אני פוטנציאל! אדם יכול להיות טוב לסביבה ואדם עלול להיות רע לסביבה, אדם יכול להביא מזור ורפואה לאנושות ואדם יכול להביא למותם של מיליונים, הכול תלוי בו, במה הוא משקיע! לכן אני ראוי להיקרא אדם "שנבראתי מן האדמה" וקבלתי את תכונותיה... [בשונה מבעל חיים שאין בו שינוי, ולכן שמה "בהמה" – "בה – מה", מה שיש בה כשנולדה, יהיה בה כשתמות...]

כעת אנו מבינים מדוע אדם קרוי "אדם" ולא "נשמה", זה "שמו" – השַם שלו, וזוהי מהותו - אדמה/ פוטנציאל...

לאחר שקלטנו את המסר הזה, נהיה קשובים למסר נוסף:

בפרשת בריאת האדם נאמר בתורה "ויאמר אלוקים נעשה אדם" (בראשית א, כו), "נעשה" לשון רבים. אל מי דיבר הבורא? בפשטות הכוונה שהוא דיבר עם המלאכים, וכך כותב רש"י. אולם בזוהר הקדוש מובא הסבר נוסף, הסבר המגלה לנו סוד נפלא, הרחיב בעניין המלבי"ם בביאורו לתורה.

האדם נברא אחרון לכל הנבראים. כשאלוקים ברא אותו הוא אמר לכל היקום כולו, לארץ ולשמים, לבעלי החיים ולצמחים, ולכל הבריאה כולה – בואו כולם ביחד "נעשה אדם!", שכל אחד מהנבראים יתרום מהייחודיות שלו לאדם, ואכן כל נברא תרם מייחודיותו ונתן לאדם...

אם האדם רוצה להיות מודע לעוצמות הטמונות בו עליו להתבונן בעולם הקסום אשר סובב אותו. העולם משמש עבורו מראה לכוחות נפשו. כל כוח ותכונה שיש ביקום, יש באדם! יש באדם הכול! הנה האדם בנה מכונית שנוסעת מהר יותר מפומה, ומטוס שמגביה עוף יותר מנשר, וצוללות שצוללות עמוק יותר מדגים, יש בנו הכול, בפוטנציאל כמובן.

כעת מבינים אנו טוב יותר את מאמר חז"ל בפרקי אבות (פרק ה משנה כ). "יהודה בן תימא אומר הוי עז כנמר, קל כנשר, רץ כצבי לעשות רצון אביך שבשמים". גם שלמה המלך בספר משלי אומר "לך אל נמלה, עצל, ראה דרכיה וחכם".מה רוצים ממני? וכי יש בי את תכונת הנמלה? וכי יש בי עזות של נמר? הוא חי בגונגל ואני בעיר, מה הקשר בינינו?

הוא אשר אמרנו. אם לנמלה יש תכונה של זריזות מוכרח הדבר שהיא קיימת גם בי, שהרי אף היא קדמה לבריאת האדם ואף לה אמר הבורא "נעשה אדם", הבריאה, על כל יפי מרכיביה משמשת כמראה למה שיש בתוכי...

מדהים.

לאחר שקבלנו את המידע הזה, כמדומני שאדם לא רשאי לומר "לא יכול", "אי אפשר" ועוד כהנה וכהנה אמרות שפר. יש בנו - בני האדם, את התכונות הנדרשות להגיע לפסגות בכל תחום, שהרי האדם יצור שכולל בתוכו את תכונות כל היקום...

כעת, לאחר שהבנו מה יש בנו, נוכל לתת לקולו של האלוקים "נעשה אדם" לחדור לתוכנו, ולהפיח בנו כוח להתחלה חדשה... אמירה זו אינה חד פעמית, אלא רב פעמית. לו רק ירצה האדם, יטה היטב את אוזנו וישמע את אמירת האלוקים "נעשה אדם" חודרת אל תוך מעמקי הווייתו, וייתן לאמירה זו להפיח בו נשמת חיים חדשה, זכה וטהורה...

זהו, אנשים יקרים. נכון שאין באפשרותנו להחזיר את הגלגל אחורה, אבל בידנו לפתוח דף חדש בכול תחום ופשוט "להתחיל מבראשית"... בהצלחה.

 

למדור פרשת השבוע באתר הידברות

פרשת בראשית – כל הסרטים ב-VOD הידברות

תגיות:פרשת השבועפרשת בראשית

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה