השום - תרופת הקסם האולטימטיבית

סיפורים רבים ואמונות תפלות מייחסים תהילה רבה לשום: החל מתלייה בכניסה לבית כמרחיק ערפדים, שדים (או לפחות חברים), ועד להיותו תרופת קסם טבעית ואולטימטיבית. מחקרים הוכיחו כי לשום יכולת ריפוי פנימית וחיצונית לגוף, עד כדי כך שהיום הוא משולב בלא מעט תרופות.

המרכיב הבסיסי של השום שנותן לו את סגולותיו הרפואיים הוא האליצין - פיטוכימיקל, הנוצר רק לאחר פירוק וכתישה של שיני השום. חומר זה גם שומר על השום עצמו מפני בקטריות, חרקים ופולשנים אחרים. עם היווצרותו של האליצין, התרכובת מתפרקת ונספגת לתוך רכיבים אחרים שהופכים להיות אף הם מונעי חמצון ונוגדי רעלים. עוצמתן של תכונות אלו משתנות בתנאים הבאים: חימום, ייבוש ורמת הטריות של השום.  

רשימת סגולותיו הרפואיות של השום ארוכה, ומבוססת על מחקרים רבים עם תוצאות תואמות. אין תחום בו לא משחק השום תפקיד רפואי מרשים, ונראה שהוא מצדיק את כל המחמאות שמרעיפים עליו. השום משפיע כמעט בכל נושא בריאותי: מחלות לב - הורדת הסתברות למחלות לב, הפרעות ושבץ לב, הורדת רמת הכולסטרול הרע (LDL), מניעת הסתיידות עורקים והורדת לחץ דם; באשר לטפילים וזיהומים ויראליים משמש השום כאנטיביוטיקה טבעית נגד בקטריות, תולעי מעיים, פצעי אקנה והפרעות ראייה שמקורם מזיהומים פנימיים, וירוסים והצטננות; באשר למחלות כרוניות - השום מכיל מרכיבים נוגדי חמצון הנלחמים ברדיקלים חופשיים בגוף. בנוסף מקטין את ההסתברות למחלות הסרטן ע"י מניעה והשמדת תאים סרטניים; לגבי דלקות פטרייתיות, מרכיבי השום מצוינים להתמודדות מול אינפקציות פטרייתיות כגון קנדידה; עקיצות והכשות - אוכלי שום נוטים להיעקץ פחות ע"י חרקים ויתושים. אכילת שום מקנה יכולת חיטוי והתגברות על השפעת הכשת נחש או נשיכת כלב נגוע בכלבת; תחום העיכול - השום מזרז הפרשת מיצי עיכול, מקטין את ההסתברות להפרעות בכליות, מסוגל להמיס אבנים בכליות, משתן; נשימה - השום מסלק ליחה, מכייח ומצוין לריפוי מחלות של צינור הנשימה, צרידות ושיעול ממושך; חולי סוכרת בוודאי ישמחו לשמוע שהשום מוריד את רמות הסוכר בדם.

איך נמנעים מהשפעת ריח השום?

ניתן לצמצם את רמת הריח הנוצר מאכילת שום על-ידי שימוש בשיטות היגייניות כגון תרסיס או מים לשטיפת פה, צחצוח וניקוי שיניים באמצעות חוט דנטאלי וצחצוח של הלשון. התרסיסים מגיעים ברמות שונות, וכל אחד צריך לבחון את התרסיס שמשפיע עליו. שיטות אחרות לצמצום הריח: לעיסת פטרוזיליה, נענע, שומר, שמיר, ציפורן או תפוז טרי. לעיסה זו יכולה להפיג את הריח הבלתי נעים של השום.

כמה שום יש לאכול ובאיזו צורה?

אם מדובר באכילת שום לצרכי תיבול המאכלים, אכלו לפי הטעם, בהתאם לתגובות גופכם, ובכל עיבוד המשתלב עם המזון שאתם אוכלים. אך אם מדובר באכילה לשם השגת סגולותיו הרפואיות, יש לאכול על-פי הכללים הבאים:

אין לאכול את השום לבד, על מנת שלא ליצור הפרעות במערכת העיכול.

כמות השום הנדרשת להשגת המטרות שהזכרנו היא פונקציה של מימדי הגוף, ונעה בין שן שום אחת לשתיים ביום.יש לכתוש את השום סמוך למועד אכילתו. החומר הפעיל שמעניק לשום את תכונותיו קיים רק עם כתישתו של השום החי, ונהרס תוך כשעה מרגע כתישתו.

שילוב השום הכתוש עם ממרחים כגון חומוס, טחינה, ממרח חצילים או כבד יכול להוות פתרון לא רע. כל עיבוד אחר של השום אומנם מצמצם את השפעת הריח, אך גם מצמצם את סגולותיו הרפואיות הקשורות למערכת החיסונית, הבקטריאלית והאנטיאוקסידנטית.

מצד שני, שום מבושל תורם להורדת הכולסטרול ורמת השומנים בדם ולזרימת הדם, כך שאכילה משולבת של השום חי ומבושל נחשבת לאופטימאלית מבחינת הפקת התועלת ממנו.

לסיכום: אל תתנו לריח ולטעם להרתיע אתכם

אילו השום היה תוצר של מחקרים מדעיים, ללא ספק היה מדובר בציון דרך היסטורי שהיה מקבל סיקור תקשורתי עצום וביקוש מתאים. אבל הוא לא. השום היה ועודנו ירק-תבלין נפוץ, שהתחיל דרכו מתקופת המצרים הקדמונים. מחירו זול, הוא תמיד בנמצא, ויש לו זמן מדף ארוך, כך שאין כל תירוץ שלא להכניסו לתפריט היומי שלנו.

אבל יש לו טעם דומיננטי, ועוד יותר מזה - יש לו ריח. וככל שטעמו וריחו של השום חזקים ודוחים יותר - כך גם עולה רמתן של סגולותיו הרפואיות. לכן נסו למצוא את דרך הביניים המתאימה לכם ביותר לשילוב השום באופן שיתאים לטעמכם ולא יהווה גורם מגביל מהיבטים חברתיים.