סוגיות בתנ"ך
היום שהתארך בגבעון: איך מסבירים עצירה פתאומית של כדור הארץ?
נוסע באוטובוס נזרק קדימה כשהנהג בולם בבת אחת, מפני שגופו ממשיך בתנועה שהייתה לו לפני הבלימה. אילו נעצר סיבוב הארץ באחת, גם האוויר ומי הים היו מוסיפים לנוע, והתוצאות היו הרסניות. כל העולם היה נחרב מעצירה כזו
- יהוסף יעבץלמעקב
- ז' כסלו התשפ"ז||

כשכבש יהושע בן נון את הארץ, מסופר בנביא כי חמישה ממלכי האמורי עלו על גבעון לאחר שכרתה ברית עם ישראל. אנשי העיר שלחו אל יהושע לגלגל וביקשו שיבוא לעזרתם. יהושע עלה מן הגלגל כל הלילה והפתיע את צבא האמורי. משנשבר כוחם בגבעון, נסו הלוחמים דרך בית חורון, ובמורד הדרך ירדו עליהם אבני ברד. בעיצומו של המרדף אמר יהושע לעיני ישראל: "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון". והכתוב מספר: "ויעמד השמש בחצי השמים ולא אץ לבוא כיום תמים" (יהושע י', י"ב-י"ג).
אני מבין שאין כאן הוכחה שלפי ספר יהושע השמש מסתובבת סביב הארץ, כי הוא מדבר כלשון בני אדם. גם היום, אדם העומד בערב בעמק אילון יאמר שהשמש שוקעת. הוא מתאר את מה שהוא רואה. כך גם הלשון "שמש בגבעון דום" מתארת את השמש כפי שנראתה לעומדים בשדה הקרב. סיבוב כדור הארץ על צירו הוא הגורם לתנועה היומית הנראית של השמש בשמיים. הפסוק מספר מה אירע לעיני ישראל, ומשאיר פתוחה את השאלה כיצד אירע הדבר.
אך השאלה שבאמת קשה לי היא איך להסביר עצירה פתאומית של כדור הארץ. נוסע באוטובוס נזרק קדימה כשהנהג בולם בבת אחת, מפני שגופו ממשיך בתנועה שהייתה לו לפני הבלימה. אילו נעצר סיבוב הארץ באחת, גם האוויר ומי הים היו מוסיפים לנוע, והתוצאות היו הרסניות. כל העולם היה נחרב מעצירה כזו.
שאלתך מתבססת על ההנחה שסיבוב כדור הארץ נפסק ברגע אחד, והוא עמד על עומדו. אמנם כדי שהשמש לא תשקע אין צורך בהפסקת הסיבוב, מספיקה רק האטתו. האטה ל-50% מהקצב תגדיל את הזמן עד השקיעה פי שניים, האטה ב-1/24 מהקצב תרחיק את זמן השקיעה ביום שלם.
תנועת השמש על פני השמיים במשך היום נובעת בעיקר מסיבוב כדור הארץ על צירו. בקירוב, השמש מתקדמת לעינינו בכ-15 מעלות בשעה. אילו סיבוב הארץ ירד למחצית מקצבו הרגיל, גם מהלך השמש הנראה היה יורד בקירוב למחצית. כל שעה שבה הארץ מסתובבת בחצי המהירות מוסיפה כחצי שעה של פיגור ביחס למהלך הרגיל של השמש. אם השינוי מתחיל בשעות היום, בעוד השמש מעל האופק, הפיגור הולך ומצטבר, והשקיעה מגיעה מאוחר יותר. האטה כזאת מתאימה לרעיון של שמש ש"לא אצה לבוא", כלשון הפסוק ביהושע.
מדוע הגוף לא בהכרח היה מרגיש? בגבעון, אדם העומד על הקרקע נע יחד איתה מזרחה במהירות של כ-400 מטר בשנייה בגלל סיבוב הארץ. את התנועה הזאת אין הוא חש בחיי היום יום. האוזן הפנימית מגיבה לשינויים בתנועה ולכוח הכבידה. אם המהירות בגבעון ירדה מ-400 ל-200 מטר בשנייה לאורך 12 שעות, התאוטה האופקית הממוצעת הייתה כ-0.005 מטר לשנייה בריבוע, כחצי אלפית מתאוצת הכובד. אם גם תחילת ההאטה וסופה היו חלקות, אדם יכול היה להמשיך לעמוד וללכת בלי לחוש טלטלה. גם השינוי במשקל הנמדד, עקב היחלשות השפעת הסיבוב, היה קטן: בדוגמה הזאת מדובר בכשתי עשיריות האחוז באזור גבעון. לכן הדבר אפשרי לחלוטין – כמובן כתוצאה של נס, אבל מבלי להשמיד את כל כדור הארץ, כמו ששאלת, ומבלי שבני האדם ירגישו סחרחורות, נפילה וכדומה.