טורים אישיים - כללי
המטבח הכשר שלי הלחיץ אותי, אז הכנסתי קצת צבע (הפעם לא בשביל היופי)
"המכסה הזה בשרי או חלבי?" שאלתי את עצמי בפעם המי יודע כמה. מאז יש אצלי במטבח סימונים בכחול ובאדום וכמה פתקים בכתב יד, ואני יכולה לחשוב על מה לבשל במקום לנסות להיזכר באיזה סיר
- נעמה גריןלמעקב
- ו' כסלו התשפ"ז||

את השבוע הראשון אחרי שהכשרנו את המטבח אני זוכרת היטב. עמדתי מול המגירה עם כפית ביד, הקפה עם החלב מתקרר, ולא הייתי בטוחה מאיזה צד לקחתי אותה. התקשרתי לרב בפעם השלישית באותו יום והתנצלתי על ההפרעה. שמעתי את החיוך בקול שלו, כשאמר ששאלות של מתחילים הן החלק החביב עליו בעבודה. את ההלכות המשכתי ללמוד, ובמקביל התחלתי לעשות סדר. כמה הרגלים קטנים הוציאו אותי מהבהלה.
חז"ל אמרו "תפסת מרובה לא תפסת, תפסת מועט תפסת" (ראש השנה ד ע"ב). אני התחלתי בחלוקת המטבח לשני צדדים. את הכלים הבשריים שמתי בארונות השמאליים של המטבח, בצד הקרוב לכיריים. לספלים ולכפיות החלביות פיניתי מקום בארונות הימניים, ליד הקומקום, כי שם מכינים את הקפה ואת הדייסה. על דלתות הארונות הדבקתי מדבקות קטנות: ‘סירים בשריים’, ‘ספלים חלביים’. אצלנו הן נשארו שם כמה חודשים, עד שאף אחד כבר לא היה צריך להציץ בהן.
לספלים ולכפיות החלביות פיניתי מקום בארונות הימנייםכל עוד הכלים היו בארון, ידעתי מה בשרי ומה חלבי. על השיש כבר היה לי קשה יותר, אז סימנתי אותם בצבעים. אדום לבשרי, כחול לחלבי, ירוק לפרווה. קודם סימנתי רק סירים וצלחות, ותוך יומיים גיליתי שהבלבול מגיע דווקא מהמכסים, מהכפיות, מהמצקות ומהמחבתות. היום אני ממליצה לכל מי שמתחילה לשבת ערב אחד עם לק לציפורניים ולסמן נקודה על כל כלי, כולל התבניות והכוסות. בסירים ובמחבתות עדיף לסמן על הידית ולא בתחתית שעומדת על האש. הלק מחזיק מעמד שטיפה אחרי שטיפה וחוסך לא מעט שאלות. כשקונים כלי חדש, כדאי לבחור אותו מראש בצבע שקל לזהות.
גם הספוגים והמגבות קיבלו צבעים: ספוג אדום לבשרי, ספוג כחול לחלבי, ומגבת בצבע תואם. ספוגים חדשים קונים באותם שני צבעים, גם כשבמבצע יש רק צהובים. אם אין מקום לשני מתקני ייבוש, שני מגשים בצבעים שונים עושים את אותה עבודה.
סיר, סכין וקרש לפרווה בלבד הצילו אותי לא פעם. כשהסיר הבשרי מלוכלך בכיור והחלבי תפוס, יש עוד סיר לבשל בו אורז או ירקות. בתקופה שבה עוד לא זכרתי מה הולך לאן, כלי הפרווה היו הפינה הבטוחה במטבח.
רוטב העגבניות שהתבשל עם הקציצות נראה למחרת כמו הרוטב לפסטה. לכן כל קופסה שנכנסת למקרר מקבלת פס של נייר דבק, ועליו כתוב מה יש בפנים ואם זה בשרי, חלבי או פרווה. ייחדתי מדף אחד לחלבי. המקרר קיבל סדר, ואני קיבלתי ביטחון.
המקרר קיבל סדר, ואני קיבלתי ביטחוןגם לטעויות צריך לתת מקום, כי הן יקרו. אצלי במזווה יש קופסה שכתוב עליה "מחכה לשאלה". כלי שהתערבב נכנס אליה עד שמבררים עם הרב, ולא חוזר בטעות לארון. ליד הכלי אני משאירה פתק קצר שמתאר מה קרה, כמו "ערבבתי מרק עוף חם בכף החלבית". כך קל יותר להסביר לרב את השאלה.
על המקרר, ליד רשימת הקניות, תלוי מספר הטלפון של הרב. באותה תקופה התקשרתי אליו יותר מאשר לאמא שלי. היום, שש שנים אחרי, הקופסה במזווה ריקה רוב החודש.