היסטוריה וארכיאולוגיה
קינת שנת נ"ח: פרעות רינדפליש בקהילות אשכנז
יהודי המקום הואשמו בחילול לחם ה"קודש" המשמש בטקס הנוצרי. בתגובה נרצחו בעיירה עשרים ואחד יהודים. בתוך חודשים אחדים הגיעה האלימות לקהילות גדולות כמו וירצבורג, רוטנבורג ונירנברג, ולצידן גם לעיירות ולכפרים קטנים
- יהוסף יעבץלמעקב
- ו' כסלו התשפ"ז||

בשולי ספר תהילים השמור בספרייה הלאומית של אוסטריה נכתבה קינה מאת מעתיק הספר. בשנת ה' נ"ח (1298) עסק המעתיק, ששמו היה אברזוש, בהעתקת הספר. תוך כדי המלאכה פקד את קהילות אשכנז אירוע נורא, ובו איבד אברזוש את אשתו וילדיו. לזכרם הוא כתב קינה בסוף התהלים, וסיים: "וכתבתי לזיכרון לפני ה' תמיד''.
הפרעות שאברזוש תיעד מכונות בהיסטוריה "פרעות רינדפליש", האיש שעמד בראש אחת מחבורות הפורעים. ראשיתן בעיירה רטינגן שבעמק נהר הטאובר בפרנקוניה, ב-20 באפריל 1298. יהודי המקום הואשמו בחילול לחם ה"קודש" המשמש בטקס הנוצרי. בתגובה נרצחו בעיירה עשרים ואחד יהודים. בתוך חודשים אחדים הגיעה האלימות לקהילות גדולות כמו וירצבורג, רוטנבורג ונירנברג, וגם לעיירות ולכפרים קטנים.
עלילת לחם ה"קודש" הייתה מוכרת באירופה עוד קודם לכן. בפריז, בסביבות 1290, כבר הופצה גרסה שבה יהודי השיג לחם מקודש לנצרות ופגע בו, והלחם, כביכול, החל לדמם. בפרנקוניה קיבלה העלילה היקף רחב יותר: האשמה שיוחסה, כביכול, לאנשים מסוימים, שימשה להצדקת רצח של קהילות שלמות. מי שהוביל את הפוגרומים היה רינדפליש, קצב במקצועו ורוצח המונים במציאות.
בעיר רוטנבורג שעל הנהר טאובר הייתה קהילה שבה פעל במשך שנים גדול הדור רבנו מאיר בן ברוך, המהר"ם מרוטנבורג, וניהל בה ישיבה. המהר"ם נפטר במאסרו חמש שנים לפני הפרעות. בקיץ 1298 נרצחו בעיר מאות יהודים, ביניהם רבי מאיר רוטנבורג (השני), בעל "הגהות מימוניות". זמן קצר אחרי הטבח נחקקה לזכרם כתובת עברית באבן שהוצבה בבית העלמין של וורמיזא, שקיים עד ימינו. שבר מהאבן שרד. לפי מוזיאון רוטנבורג, הוא התגלה מחדש ב-1980, לאחר ששימש בסיס לסמל עיט גרמני, ככל הנראה בתקופת השלטון הנאצי. האבן הועברה למוזיאון, וב-1998 הוצבה בעיר אבן זיכרון חדשה ובה נוסח הקינה.
בנירנברג מצאו היהודים מקלט במצודת העיר, והיו מתושבי העיר שסייעו להם להגן עליה. אך בסופו של דבר הפורעים פרצו אליה. ב-1 באוגוסט נמנו למעלה משבע מאות הרוגים, ובהם רבי מרדכי בן הלל הכהן, מתלמידי המהר"ם ובעל ספר "המרדכי", ובני ביתו. בחיבורו אסף רבי מרדכי הלכות ומנהגים מחכמי אשכנז וצרפת, וסידרם בעקבות הלכות הרי"ף. הספר הועתק שוב ושוב, ונוסחיו השונים מעידים על בתי המדרש שבהם המשיכו ללמוד בו. את שמו של המחבר אפשר למצוא בעמוד 33 של מהדורת פנקס הזיכרון של נירנברג, בתוך רשימת הקדושים של העיר.
הפנקס הזה מאפשר לעמוד על היקף האסון. נמנו בו 3,441 קורבנות שנרשמו בשמותיהם ב-44 מקומות. זהו מניין השמות שנשתמרו ברשימות המפורטות. אומדן ההרוגים הכולל מגיע לכחמשת אלפים. אברזוש הזכיר בקינתו מאה ארבעים ושישה יישובים שנפגעו. מקום מושבו שלו עדיין אינו ידוע בוודאות.
הפרעות נסתיימו בתחילת חורף ה'נ"ט, לאחר שרינדפליש הושם במאסר, וראשו נערף על ידי הקיסר אלברכט האוסטרי, שחשש מהתלהטות הרוחות ומאיבוד רסן השלטון. אך עבור 3,400 יהודים היה זה מעט מדי ומאוחר מדי.