הרב ירון אשכנזי במקבץ שו"תים בנושא תפילת שחרית

לימוד תורה קודם תפילת שחרית (סימן פ"ט סעיף ו')

האם מותר ללמוד תורה בעצמו וללמד אחרים תורה קודם תפילת שחרית?

תשובה

לימוד תורה בעצמו קודם התפילה – מותר, בתנאי שלומד בבית המדרש, או שממנה שומר או שמניח שעון מעורר שיזכיר לו להתפלל, אך ללמוד בביתו בלא שומר אסור, שמא יטרד בתלמודו ויפסיד זמן תפילה. וללמד אחרים תורה מותר אף בביתו, שזכות הרבים הוא דבר גדול, ואם לא ילמדו תורה כעת – לא ילמדו אחר כך (בגמרא במסכת ברכות (ה ע"ב) אמרו: "תניא, אבא בנימין אומר: על שני דברים הייתי מצטער כל ימי, על תפלתי שתהא לפני מטתי, ועל מטתי שתהא נתונה בין צפון לדרום'. ופירשו בגמרא ש"תפילתי שתהא לפני מיטתי" משמעו "סמוך למטתי". ופירש רש"י (שם ד"ה סמוך): "כל ימי נזהרתי שלא לעשות מלאכה ושלא לעסוק בתורה כשעמדתי ממטתי, עד שאקרא קריאת שמע ואתפלל".

והתוספות (שם ד"ה אלא) תמהו על רש"י מנין לו שאסור ללמוד קודם התפילה, והוכיחו שמותר ללמוד קודם התפילה מדברי הגמרא להלן (יד ע"ב) שרב הקדים ונטל ידיו ובירך על נטילת ידים, ושנה פרקו, וכשהגיע זמן קריאת שמע קרא קריאת שמע. ומבואר א"כ שמותר ללמוד קודם התפילה.

אך הרא"ש (ברכות פ"א סי' ז') יישב את שיטת רש"י, שכל האיסור ללמוד קודם התפילה, אמור באדם שמתפלל בבית המדרש ואינו רגיל ללכת לבית הכנסת, שיש לחוש שמא יטרד בגירסתו ויעבור זמן קריאת שמע ותפילה, אך ללומד בבית הכנסת לא קיים חשש זה, והוא רשאי ללמוד קודם התפילה.

ולפי זה, הוא הדין שיש להתיר ללמוד בבית כאשר ממנים 'שומר' שיזכיר להתפלל שחרית, או שמניחים שעון מעורר שיעורר אותו להתפלל שחרית.

וברבנו יונה (שם ג'. ד"ה על) כתב עוד שאף רש"י לא אסר אלא ללמוד תורה בעצמו, שהוא יכול להתפלל תחילה ולחזור לתלמודו לאחר התפילה, אבל אדם שמלמד אחרים תורה, רשאי ללמוד קודם התפילה, כיוון שהשעה עוברת, וזכות הרבים היא דבר גדול, ואם לא ילמד עכשיו תורה – יתבטלו מלימוד התורה, ולא יוכלו ללמוד אחר כך. וכתב שאין לחוש שמא ישכחו ויעבור זמן תפילה, שכיוון שדרך האדם להתפלל בכל יום, יתן לבו לדבר ויזכור להתפלל.

להלכה הכריע השולחן ערוך (סי' פ"ט סע' ו') הן את דינו של הרא"ש, שחילק בין לומד בביתו ללומד בבית המדרש, והן את דינו של רבינו יונה, שמתיר ללמד אחרים תורה אף בביתו. וזו לשון השו"ע: "אפילו ללמוד אסור משיגיע זמן תפלה, והיינו מי שרגיל להתפלל בבית מדרשו ואינו רגיל לילך לבית הכנסת, דאיכא למיחש דלמא מטריד בגירסיה ויעבור זמן קריאת שמע ותפלה, אבל מי שרגיל לילך לבית הכנסת – מותר. ואם הוא מלמד לאחרים, אפילו אם אינו רגיל לילך לבית הכנסת מותר, כיוון שהשעה עוברת, דזכות הרבים דבר גדול הוא, ואם לא ילמדו עכשיו, יתבטלו ולא יוכלו ללמוד".

ובמשנה ברורה (שם ס"ק ל') כתב בשם המגן אברהם (סי' ק"ו ס"ק ו'), שכל האיסור ללמוד לעצמו בביתו, הוא דווקא בהתחיל ללמוד לאחר שהגיע זמן תפילה, אך אם התחיל ללמוד קודם זמן תפילה, אינו צריך להפסיק כשיגיע הזמן. אך לקריאת שמע יש אומרים שצריך להפסיק אפילו התחיל ללמוד קודם שהגיע הזמן, ויש מקילים גם בזה).

תפילה בהנץ ביחידות או בעלות השחר במניין (סימן פ"ט סעיף ח')

מי שאין באזור מגוריו מנין בשעת הנץ החמה או לאחר מכן, וישנו רק מנין בזמן עלות השחר, האם יתפלל עמהם, או שמא עדיף שיתפלל ביחידות לאחר הנץ החמה, שהוא זמן תפילה לכתחילה?

תשובה

עדיף שיתפלל ביחידות לאחר הנץ החמה, ולא יתפלל בציבור בעלות השחר. ובדיעבד, אם עבר והתפלל בעלות השחר, טוב שיחזור על תפילתו ויעשה תנאי שאם אינו חייב לחזור – תהיה תפילתו תפילת נדבה (כתב השולחן ערוך (סי' פ"ט סע' ח') שבשעת הדחק, כגון שצריך להשכים לדרך ואינו יכול להתפלל בזמן הנץ החמה, רשאי להתפלל מעלות השחר.

ובשו"ת אור לציון (ח"ב פ"ז, ד') כתב שנראה שמי שאין לו מנין אחר אלא בזמן עלות השחר, עדיף שיתפלל בציבור בעלות השחר, כיוון שיש אומרים שמשהאיר פני המזרח מותר להתפלל לכתחילה, ויש לסמוך על זה שלא להפסיד תפילה בציבור, שהוא כעין שעת הדחק. וכן הוא בשו"ת ישכיל עבדי (ח"ה או"ח סי' י', כ').

ואולם, בשו"ת יביע אומר (ח"ט או"ח סי' ק"ח, מ"ה) השיג על שיטה זו, וכתב שהואיל ותפילה בעלות השחר אינה רצויה לכתחילה, והקילו בה רק לפועלים בשביל פרנסתם, אם כן מי שיכול להתפלל בזמן הנץ החמה והלאה, לכתחילה לא יקדים להתפלל במנין פועלים.

והוכיח כן מדברי הרמב"ם (שו"ת הרמב"ם מקושר ליד החזקה, הל' תפילה פ"ג ה"א), שנשאל אודות מי שהקדים והתפלל לפני הנץ החמה בצבור, שלא בשעת הדחק, אם יצא ידי חובתו, והשיב שאותו אדם חוטא הוא, בהיותו פורע חובתו בעת שעדיין לא נתחייב, אם לא שנאנס בחושבו שכבר הגיעה העת, עכת"ד.

וכן העלה בספר ילקוט יוסף (סי' פ"ט סע' י"ד), שעדיף להתפלל ביחידות לאחר הנץ החמה, מאשר להתפלל במנין קודם לכן. והביא תשובה מכת"י של מרן הגרע"י זצ"ל שכתב: "איך נוכל להקל להתפלל בעמוד השחר, שהיא תפלה בדיעבד, כדי להתפלל בצבור, שהוא דבר שאינו חיוב גמור כל כך. ומה שהותר להתפלל בעמוד השחר – הוא רק לפועלים, דהוי שעת הדחק".

וכן כתב בשם שו"ת שאילת שמואל (או"ח סי' י"ב) ושו"ת מנחת יצחק (ח"ט סי' ט'), שנקטו שראוי יותר להתפלל ביחידות בזמן, מאשר להתפלל עם הצבור קודם הזמן, וכמבואר כעין זה בבאור הלכה (סי' נ"ח ס"א ד"ה ומצווה). והביא כי דעתו של הגאון רבי עזרא עטייה זצ"ל הייתה נוטה שתפילה בצבור אפילו קודם הנץ החמה עדיפה מתפילה ביחיד, ולאחר שהציע לו כל הנזכר לעיל, חזר בו.

ובדיעבד, אם עבר והתפלל בעלות השחר, כתב בספר הלכה ברורה (סי' פ"ט ס"ק ה') שיש אומרים שבמקרה כזה לא יצא ידי חובה אף בדיעבד, ועל כן ראוי לו לחזור על תפילתו בתנאי של נדבה.

וכן הורינו להלכה במה שנשאלנו, על דבר מי שיוצא לעבודה בשעה מוקדמת, ובידו להתפלל תפילת שחרית במניין פועלים לפני הנץ החמה, או להתפלל קודם העבודה ביחיד בזמן הנץ החמה או לאחריו, שיעדיף את התפילה בנץ החמה, או לאחר מכן ביחידות).

לרכישת הספר "הלכה למעשה" מאת הרה"ג ירון אשכנזי, לחצו כאן.