מה קורה לגוף כשמפסיקים לאכול בשעה 6 בערב?

האם סגירת המטבח בשעה מוקדמת בערב היא המפתח לגזרה חטובה? שיטת הצום לסירוגין הפכה בשנים האחרונות לאחת מהמגמות הפופולריות ביותר בעולם התזונה. ההבטחה הטמונה בה נשמעת פשוטה למדי: במקום לעסוק בספירת קלוריות מורכבת, מגבילים את האכילה לחלון זמן מוגדר במהלך היום וצמים בשאר השעות. אך האם יש לצמצום זה יתרון ממשי גם כאשר כמות הקלוריות היומית מוגבלת ממילא?

מחקר קליני חדש בשם MACRO, אשר פורסם בכתב העת British Journal of Nutrition, מספק תשובה. הניסוי כלל 100 מבוגרים בגילים 20 עד 60 המתמודדים עם השמנה חמורה, עם מדד מסת גוף הגבוה מ-40. המשתתפים חולקו באופן אקראי לשתי קבוצות למשך 12 שבועות, כאשר לשתיהן הותאמו תפריטים מופחתי קלוריות שסיפקו כ-60% בלבד מההוצאה האנרגטית המוערכת שלהם.

ההבדל היחיד בין הקבוצות היה בתזמון הארוחות: בקבוצה הראשונה נדרשו המשתתפים לאכול אך ורק בין השעות 10:00 ל-18:00, בעוד שבקבוצה השנייה לא נקבע חלון זמנים מוגבל. בתום שלושת חודשי המעקב, התברר כי חברי קבוצת האכילה המוגבלת בזמן איבדו כ-3.5 קילוגרמים של שומן בממוצע, לעומת כ-2.4 קילוגרמים בקבוצה הרגילה - הפרש של כ-1.1 קילוגרם לטובת הצום. עם זאת, הירידה הכוללת במשקל הייתה דומה למדי: כ-4.3 קילוגרמים לעומת כ-3.8 קילוגרמים, הפרש שלא נמצא מובהק מבחינה סטטיסטית.

לצד היתרון המסוים בהפחתת השומן, המחקר הצביע על ממצא נוסף: בקבוצת האכילה המוגבלת בזמן נרשמה ירידה גדולה יותר בקצב חילוף החומרים במנוחה - כלומר, בכמות האנרגיה שהגוף שורף לצורך פעילותו הבסיסית השוטפת.

החוקרים מציינים כי ירידה זו עשויה לאתגר את השמירה על המשקל החדש לאורך זמן, אם כי המחקר לא עקב אחר המשתתפים בטווח הארוך ולא הוכח נזק מטבולי קבוע. בשורה התחתונה, החוקרים מדגישים כי השיטה עשויה לסייע למי שזקוק למסגרת שעות מסודרת, אך אינה מהווה חובה עבור כל מי שמעוניין לשמור על הבריאות.