האם צריך דווקא תורה בשביל להיות אדם טוב?

חנה שואלת: "שלום. התורה מחנכת ומדריכה אותנו להיות צדיקים, אבל מצד שני אני רואה שישנם אנשים טובים שאינם דתיים... האם זה לא אומר שאפשר טובים להיות ללא תורה?".

שלום חנה, ותודה על שאלתך. 

הבחנת ביסוד חשוב. אחרי הכול, מדוע הקב"ה בחר מתחילה באברהם ובמשה לנביאיו הגדולים? כידוע, אברהם אבינו היה איש של אמת וחסד. הוא חיפש אחרי האלוקים, חינך את הבריות לאמונה ואירח אורחים במסירות נפש. משה רבנו הציל את אחיו מיד הנוגש המצרי, התאמץ לעשות שלום בין אדם לחברו ועוד. המדרש מספר שמשה רבנו ודוד המלך ריחמו על הצאן והתאמצו מאוד למנוע מהם סבל, אז הקב"ה בחר בהם להיות רועים של ישראל. גם בני ישראל גילו מסירות נפש באומרם: "נעשה ונשמע" (שמות כ"ד, ז'), ולכן זכו במתן תורה.

נמצא שלב טוב הוא היסוד שעל גביו נבנה בניין התורה והמצוות. אדם טוב דומה ליהלום בלתי מלוטש. התורה היא המדריך האלוקי שלוקח את הפוטנציאל הטוב שבאדם, ומעלה אותו לדרגת צדיק וחסיד.

לדוגמה, אנשים טובים נוהגים לתת צדקה כשהדבר מזדמן לידם, אולם יהודי שומר תורה ומצוות מפריש מעשר מכספו לעניים באופן קבוע. הרמב"ם מסביר שאדם עשוי לתת צדקה פתאומית של אלף זהובים ברגע של התרגשות, אך לאחר מכן מידת הנדיבות תישכח מלבו. אולם מי שנותן צדקה באופן קבוע באלף פעמים שונות – מעצב את נפשו במידת החסידות (פירוש המשניות, אבות, פרק ג', ט"ו).

על זו הדרך, ישנם אנשים טובים שמכבדים את הוריהם, אך לעיתים דאגתם תלויה ברמת הקשר הרגשי והחיבה הקודמת ביניהם (כך שעשויים לדאוג לשלום האם יותר מאשר לאב, לדוגמה). שומר המצוות לומד לכבד את הוריו ולדאוג להם גם בזמנים שאינו מרגיש חיבור רגשי, ובדרך זו מחנך את לבו לעשיית טוב שאינו תלוי בדבר.

בעלי תשובה לרוב היו אנשים טובים עוד לפני שחזרו בתשובה, אך לאחר ההתקרבות ליהדותם משתדלים הרבה יותר בעשיית צדקה וחסד, בכיבוד הורים, מכבדים יותר את בני זוגם, מדקדקים יותר שעסקיהם יהיו ביושר, ומנגד – מתאמצים לעמוד בניסיונות של כעס, גאווה, קנאה, נזהרים שלא לדבר לשון הרע ועוד. מעל כל אלה צריך לזכור כי תכלית הנשמה להידבק ביוצרה – בקב"ה שהוא מקור הטוב. על כן התורה מצווה גם "מצוות שבין אדם למקום", שחשיבותן עליונה לשם תיקון האדם!

נמצא שהיהדות מקדמת את האדם מכל מצב שבו יהיה: את האיש רע תהפוך לאיש טוב, ואת האיש הטוב תהפוך לאיש צדיק וחסיד. כשאנו רואים אדם טוב שעדיין רחוק מן המצוות, עלינו לחשוב כמה גבוה יזכה להגיע כאשר יכיר את יהדותו, כי "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר" (משלי ג', י"ח).