מילון ליום כיפור: 15 מושגים ששומעים בבית הכנסת ולא תמיד מבינים

עוד לפני שהחזן פותח ב"כל נדרי" בתחילת יום כיפור, כדאי לדעת מה מחכה לכם ביום הזה. לפניכם 15 מושגים מרכזיים, לפי סדר התפילות - מ"כל נדרי" ועד לתקיעת השופר שבנעילה. מדריך קצר שיעשה סדר בתפילות יום כיפור.

1. כל נדרי

"כל נדרי" היא תפילה הנאמרת לפני תפילת ערבית של ליל יום כיפור, וכוללת הכרזה על ביטול נדרים ושבועות של ציבור המתפללים. הנוסח נאמר שלוש פעמים בארמית.

התפילה נאמרת כאשר שניים מהמתפללים עומדים משני צידי החזן וספרי תורה בידיהם. הקהל אומר את הנוסח שתיקן המהר"ם מרוטנבורג: "על דעת המקום ועל דעת הקהל, בישיבה של מעלה ובישיבה של מטה, אנו מתירין להתפלל עם העבריינים".

מצמרר: הילד שחזר לחיק הוריו בזכות... כל נדרי

כל נדרי שלא אשכח לעולם

2. וידוי

וידוי, אמירת "חטאתי" לפני הקב"ה, הוא חלק מרכזי בתהליך התשובה. כך כותב הרמב"ם במשנה תורה: "כיצד מתוודין? אומר: 'אנא ה' חטאתי עויתי פשעתי לפניך ועשיתי כך וכך הרי נחמתי ובושתי במעשי ולעולם איני חוזר לדבר זה', וזהו עיקרו של וידוי וכל המרבה להתוודות ומאריך בעניין זה הרי זה משובח".

3. אשמנו

הווידוי הקצר, הבנוי לפי סדר האל"ף-בי"ת: "אשמנו, בגדנו, גזלנו". תוך כדי אמירת המילים, נהוג להכות באגרוף קל (או פתוח) על אזור הלב כסמל להתעוררות הלב והחרטה על המעשים. את הווידוי אומרים בעמידה מתוך כבוד והכנעה.

הווידוי נאמר בלשון רבים - "חטאנו". אחד ההסברים לכך קשור בעיקרון ש"כל ישראל ערבים זה בזה": ביום הכיפורים איננו עומדים לפני הקב״ה רק כיחידים, אלא גם כחלק מעם הנושא באחריות משותפת.

4. על חטא

הווידוי הארוך, המפרט 44 חטאים במחשבה, בדיבור ובמעשה. כל החטאים פותחים במשפט "על חטא שחטאנו לפניך", ונהוג להכות קלות על הלב באמירת המילה "חטאנו".

5. י"ג מידות הרחמים

הפסוקים "ה' ה', א-ל רחום וחנון..." (שמות ל"ד) מתארים 13 מידות שבהן מנהיג הקב"ה את עולמו ברחמים. הגמרא (ראש השנה י"ז ע"ב) מתארת כי אלוקים בכבודו ובעצמו גילה למשה רבנו את סוד התפילה, והבטיח לו שבשעה שהציבור יאמר את 13 מידות הרחמים, יתעוררו רחמיו והוא ימחל על החטאים והעוונות.

כה לשון הגמרא: "אמר רבי יוחנן: אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו. מלמד שנתעטף הקב"ה כשליח ציבור, והראה לו למשה סדר תפילה, אמר לו: כל זמן שישראל חוטאין – יעשו לפניי כסדר הזה, ואני מוחל להם...אמר רב יהודה: ברית כרותה לשלוש עשרה מידות שאינן חוזרות ריקם, שנאמר: 'הנה אנוכי כורת ברית'".

לביאור אודות י"ג מידות הרחמים, לחצו כאן

6. אבינו מלכנו

תפילה של בקשות קצרות הפותחות ב"אבינו מלכנו". לפי הגמרא, רבי עקיבא אמר נוסח כזה בשנת בצורת ונענה (תענית דף כה). שתי המילים הפותחות כל בקשה מהתפילה הן "אבינו מלכנו" - הוא המלך הדן את העולם, אך גם האב שאליו תמיד אפשר לפנות.

לנוסח התפילה, לחצו כאן

7. ונתנה תוקף

פיוט "ונתנה תוקף" הוא אחד הפיוטים המרגשים והמרתקים ביותר בסידור התפילה של הימים הנוראים. פיוט זה נאמר במהלך חזרת הש"ץ של תפילות ראש השנה ויום הכיפורים, ומביא לידי ביטוי את חרדת הדין, העמידה בפני הקב"ה והבקשה לחיים טובים. הפיוט מבטא את תמצית ההכרה באפסותו של האדם מול ריבונו של עולם ומעלה דימויים חזקים של יום הדין, שבו נקבע גורלו של כל יצור חי.

8. סדר העבודה

בתפילת מוסף של יום הכיפורים נוהגים בכל עדות ישראל לומר את "סדר העבודה" - פיוטים המתארים את עבודתו של הכהן הגדול ביום הכיפורים ומבוססים על הנאמר בתורה, במסכת יומא ובמדרשים שונים. נהוג לכרוע ולהשתחוות בכל פעם שהפיוטים מציינים שבבית המקדש היו עושים זאת.

9. חמשת העינויים

התורה מצווה "ועיניתם את נפשותיכם" (ויקרא ט"ז),  והמשנה (יומא ח' א') פירטה את 5 האיסורים הנוהגים ביום כיפור: אכילה ושתייה, רחיצה, סיכה, נעילת נעלי עור ותשמיש. מטרת ההימנעות היא לצמצם למשך יום אחד את העיסוק בצורכי הגוף ולפנות מקום לתפילה, לתשובה ולקרבה אל הקב״ה. 

בעל ה"יסוד ושורש העבודה" כתב כי בכל רגע שאדם סובל בעקבות הצום, הוא מקיים מצוות עשה מן התורה, ועל כן יש לאדם לשמוח מאוד על כל רגע של קושי בעקבות הצום.

10. השם המפורש

במהלך עבודת יום הכיפורים היה הכהן הגדול מזכיר את השם המפורש בווידויים ובאמירות המיוחדות לעבודת היום. כאשר הכוהנים והעם שבעזרה שמעו אותו, היו כורעים ומשתחווים ואומרים "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד". חז"ל מלמדים שהכהן הגדול הזכיר את השם עשר פעמים במהלך עבודת היום.

11. שעיר לעזאזל

אחד משני שעירים זהים שהובאו בעבודת היום (ויקרא ט"ז). לאחר הגרלה, אחד הוקרב לה', והשני נשלח למדבר לאחר שהכהן התוודה עליו את חטאי העם.

12. מפטיר יונה

במנחה קוראים כהפטרה את ספר יונה. הסיפור מלמד שאין בורחים מהשליחות שהטיל עלינו הקב"ה - אך גם שתשובה משנה גזרה. חז״ל מדגישים שלא נאמר ״וירא האלוקים את שקם ואת תעניתם״, אלא ״וירא האלוקים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה״. התשובה אינה נמדדת רק בצום או בהבעת צער, אלא בשינוי שהאדם עושה בפועל.

13. יזכור

תפילה להזכרת נשמות הנאמרת ביום הכיפורים (ובחגים בכלל) בקהילות רבות, ובה מזכירים את הקרובים שנפטרו ומתחייבים לצדקה לעילוי נשמתם. יש בכך חיבור בין הדורות: מעשה הצדקה של החיים מעלה את נשמות המתים. יש קהילות שבהן מי שהוריו בחיים יוצא החוצה בזמן הזה.

14. נעילה

התפילה החמישית והאחרונה, הנאמרת לקראת השקיעה, קרוב לסיומו של היום הקדוש. התפילה נקראת "נעילה" כיוון שהיא נאמרת סמוך לצאת היום, שבשעה זו ננעלו שערי בית המקדש ותמה עבודת היום הקדוש. בשעה זו עומדים גם להינעל שערי שמיים, ומטרת התפילה היא לעורר רחמים בזמן נעילת שערים.

את התפילה אומרים כשארון הקודש פתוח. הואיל ואז שעת גמר החיתום, מתחזקים בה ביותר לאומרה בכוונה עצומה והתעוררות גדולה.

בתפילת נעילה וכן ב"אבינו מלכנו" שאחריה, אומרים "חתמנו" במקום "כתבנו" שבכל תפילות עשרת ימי תשובה. 

15. תקיעת השופר בסיום הצום

בסיום נעילה תוקעים תקיעה אחת ארוכה, המבשרת על סיום היום הקדוש. אחד הטעמים שניתנו למנהג קושר את התקיעה לשופר היובל, שהתורה מצווה להשמיע ביום הכיפורים - קול המסמל חירות וגאולה. יש לשים לב שהצום מסתיים רק בצאת הכוכבים, ולא עם שמיעת קול השופר.