"הרופא אמר לי: 'יש לך פצצה מתקתקת במוח'"

שבעה חודשים חלפו מהיום שבו השתנו חייה של חנה פלדמן (22), תושבת בית שמש. חנה, נשואה ליעקב ואמא לתינוק מתוק, עבדה עד אז כמנהלת חשבונות וחיה את השגרה של החיים.

אלא שבאותו יום החליטו היא ובעלה לצאת לנסיעה בטרקטורון. "במהלך הנסיעה הגענו לתעלה עמוק שלא הספקנו להבחין בה. בעלי לא בלם בזמן, והטרקטורון פשוט התהפך", מתארת חנה.

התאונה הייתה קשה: חנה הועפה למרחק של כמה מטרים, ואילו יעקב נפל על גבי הטרקטורון. שניהם נפצעו, אך נותרו בהכרה מלאה. "הרגשתי שאני הולכת למות", היא נזכרת. "הכאב היה בלתי נסבל, מסוג הדברים שבחיים לא חוויתי. אי אפשר להסביר זאת במילים".

אילוסטרציה

נס בבדיקת ה-CT

את הרגעים שאחרי התאונה זוכרת חנה היטב: "בקושי נשמתי, ניסיתי להסיר את הקסדה מהראש. רק כשהצלחתי, הרגשתי שמשתחרר לי משהו ושאני מסוגלת לנשום. הכל סביבי היה שחור, אני חושבת שהייתי קרובה מאוד לאיבוד הכרה. החזקתי את הראש עם הידיים, פשוט כדי שלא ייפול. אפילו בעלי לא יכול היה לעזור לי, כי הוא היה במרחק של כמה מטרים ממני".

ואז הגיעו מלאכי ההצלה הפרטיים שלהם: "פתאום, משום מקום, הגיעו לשטח שני אנשים", היא משחזרת. "הם הודיעו לנו 'באנו לעזור לכם', הזמינו עבורנו אמבולנס ונשארו עד שהגיע האמבולנס ולקח אותנו לשערי צדק".

בבית החולים הוכנסה חנה מיד למחלקת הטראומה, כשהיא סובלת מכאבי תופת וכל תנועה מחריפה את הכאב. "אחרי בדיקות קצרות, הרופאים לקחו אותי לבדיקת CT, שם אבחנו שברים באגן, פגיעות באיברים הפנימיים – הכליה, הכבד, הטחול ועוד. אבל הדבר המפתיע ביותר היה שבאותה בדיקה התגלתה מפרצת במוח. הרופאים הסבירו לי שהמפרצת לא נוצרה בעקבות התאונה, אלא הייתה שם במשך שנים, ורק בזכות הבדיקה גילו אותה".

"לחנה הייתה פצצה מתקתקת במוח שהייתה עלולה להתפוצץ בכל רגע, לדמם ולהרוג אותה", אומר ד"ר יעקב אמסלם, מצנתר מוח ומנהל היחידה לנוירו-רדיולוגיה פולשנית בשערי צדק. "המפרצת המוחית הייתה גדולה מאוד, בגודל של כדור טניס, בעורק שנמצא בחלק האחורי של גזע המוח. לא רק הגודל של המפרצת העמיד את חייה של חנה בסכנה אלא גם הצורה שלה, שכן הדופן של העורק, שהיה חולה לחלוטין, היה חלש והייתה סכנה שיתפוצץ".

המפרצת שהתגלתה במוח. קרדיט: שערי צדק

מהי בעצם מפרצת מוחית?

"מדובר בהרחבה של כלי דם במוח שגורמת לכך שדופן כלי הדם נחלשת", מסביר ד"ר אמסלם. "כך נוצר הדימום המסוכן. לצערי, אנחנו רואים בשערי צדק בשנים האחרונות עלייה בשכיחות מפרצות מוחיות בצעירים ובצעירות, ככל הנראה בגלל השפעות סביבתיות וגורמי סיכון, בהם עישון, לחץ דם גבוה, סטרס, היעדר פעילות גופנית ועוד. שכיחותה כתוצאה מפגם מולד היא ב-1% מכלל האוכלוסייה, והיא נפוצה מפגים ועד מבוגרים. הסטטיסטיקה העולמית מראה כי 50% ממקרי המפרצת המוחית יסתיימו במוות, 25% ייוותרו עם נכויות משמעותיות ו-25% הנותרים יחלימו, אולם ייתכן ויישארו הפרעות שינה והפרעות התנהגות שונות".

"יש לכם כאבי ראש שנראים חריגים? כדאי לכם להיבדק"

חנה, שהתוודעה לנתונים הקשים, מציינת בהתרגשות: "החיים שלי ניצלו חד-משמעית בזכות התאונה, כי כך התגלתה המפרצת. הרופא שניתח אותי אמר לי שאם המפרצת לא הייתה מתגלה – בתוך שנה וחצי היא הייתה מתפוצצת. במצבים כאלו רוב האנשים לא שורדים, ואפילו לא מספיקים להגיע לבית חולים. אפשר לראות בתמונה כמה שהמפרצת הייתה ענקית – בגודל של שלושה סנטימטרים. היא ממש ישבה על גזע המוח, במיקום הכי מסוכן".

מנהל יחידת הטראומה, ד"ר אלון שורץ, שטיפל בחנה במהלך האשפוז, מוסיף: "אנחנו אף פעם לא רוצים שמישהו ייפצע חלילה. אבל במקרה הזה – אם חנה לא הייתה נפצעת, יכול להיות שלא היינו מצילים את חייה".

מנהל יחידת הטראומה במרכז הרפואי שערי צדק, ד"ר אלון שורץ. קרדיט צילום: המרכז הרפואי שערי צדק

"כואב לכם? אל תזלזלו"

לצד ההודיה הגדולה על הצלת החיים, מצאה חנה את עצמה מאותו רגע במסע כואב ולא צפוי. "יום אחרי התאונה כבר נכנסתי לצנתור, בו טיפלו במפרצת ודאגו לסגירתה", היא מתארת. "לאחר מכן אושפזתי במשך שבועיים בשערי צדק, לצורך טיפול בשברים ובשאר הפציעות. בעלי, שברוך ה' השתקם מהפציעה שלו מהר מאוד, היה לצידי כל הזמן, ואילו אמא שלי שמרה על התינוק שלנו. לאחר מכן עברתי לשיקום בבית החולים רעות בתל אביב, שם הייתי כמעט חודשיים. גם היום, שבעה חודשים אחרי הפציעה, עדיין לא חזרתי לעצמי לגמרי. עדיין יש כאבים ואני במעקבים, אך המצב טוב בהרבה ברוך ה'".

לחנה גם יש מסר חשוב: "יש לכם כאבי ראש שנראים חריגים? כדאי לכם להיבדק. אני משערת שברוב המוחלט של המקרים זו לא תהיה מפרצת, אך עדיף שלא לקחת סיכון. במבט לאחור, אני יכולה להעיד על עצמי שבמשך שנים התמודדתי עם כאבי ראש קשים מאוד, רק שלא חשבתי שיש סיבה לבדוק אותם לעומק. רק אחרי שאובחנה המפרצת, התחלתי להבין עד כמה שהיה חשוב לי ללכת ולהיבדק".

ד"ר אמסלם מבהיר אף הוא: "למפרצת מוחית יש סימנים מקדימים. במידה שאתם חווים כאבי ראש חזקים שלא היו קודם, הפרעה בהסתכלות על האור (פוטופוביה), או קישיון בעורף וכאבים חזקים בצוואר – יש להגיע לבדיקה, לצורך אבחון וטיפול במידת הצורך".