המכתב שלא יישלח לעולם
חברה יקרה, תמיד תמכת בי ועזרת, אבל לא באמת הבנת מה זה להתמודד עם המחלה
כשהדופק שלך עולה מריצה, הדופק שלי עולה מפחד על חיי. תמיד רציתי שתביני אותי, ולא הבנת. עזרת והתעניינת, התפללת וחיזקת, אבל לא הצלחת להבין אותי. המכתב שלעולם לא יישלח
נערה צעירה, תודה לך שהתפללת
אחות אהובה ויקרה, תודה רבה לך שלא התביישת ועשית את הצעד הזה. עזרת לי להתמיד בקבלה ולא לקטוע אותה באמצע, להרגיש בנוח. המכתב שלעולם לא יישלח
אני זה ששברתי אותך, כדי שתהיי שלמה יותר
לא רוצה שהלב שלי יצעק, לא רוצה שהלב שלי יבכה. רוצה שהוא ישמח, שיהיה לו טוב. שיהיה לי טוב. המכתב שלא יישלח לעולם
חברה שלי, התחננתי אליך שלא תעשי את הטעות הזאת
אני דואגת וחרדה לך, ופוחדת ממה שיהיה בהמשך. בבקשה תחזרי להיות הילדה, הבחורה שהכרתי ואהבתי. המכתב שלעולם לא יישלח
חברה שלי, שאלת למה אני חלשה וחיוורת. יש לי תשובות
רציתי שתדעי שלא כל דבר צריך לדעת על האחר. לא כולם בוחרים לשתף, ויש להם סיבות משלהם. יש אנשים שמתמודדים, עוברים אתגרים שוטפים וחורקים שיניים. המכתב שלעולם לא יישלח
אבא, תעזור לי ולעם שלי להחזיק מעמד
אבא, קשה לי לראות את כל הקריסה מסביבי. אבל יש גם כל כך הרבה על מה להודות. אבא, תודה. המכתב שלעולם לא יישלח
אחותי, אני יודעת שהנשמה שלך טהורה
אני בטוחה שאת לא עושה שום דבר בכוונה, ואני מתפללת ואמשיך להתפלל שה' יאיר לך את העיניים, העיניים שראו מספיק והחליטו לערוק לצד השני של המתרס. המכתב שלעולם לא יישלח
מי אמר שאסור לך לבכות?
הכאב שבתוכך זו את, הייאוש הבלתי פוסק זו את. למה את לא בוחרת בעצמך בהבנה מוחלטת שזה רצון בוראך? המכתב שלעולם לא יישלח
אבא, תעזור לי למצוא את פך השמן שלי, שיקבל אותי כמו שאני
האם בגלל שאני כזאת, לא מגיע לי להתחתן? אבא, תעזור לי בבקשה, אבא! למה אני לא מצליחה? מה לא עשיתי בשביל זה, מה?
אם אחד מהחלקים אובד, הפאזל אינו שלם
כשאת בוכה, אני צופן דמעותייך בנאדי... כשאת מתפללת, אני שומר תפילותיך אצלי. המכתב שלעולם לא יישלח
ילדה שלי, אני פה מאחוריך, בכל מצב
גערתי בך שתפסיקי להיות שונה, רציתי שתהיי כמו כולם. עכשיו אני מבינה שאני זו שסגרתי לך את הלב. המכתב שלעולם לא יישלח
כסיל זקן, למה שיקרת לי?
שכנעת אתי שזה יחזק אתי להתרחק מכל העולם שעבדתי קשה כל כך להתרחק ממנו. שיקרת לי. המכתב שלעולם לא יישלח
המורה, כל מה שאני היום – בזכותך
ירידות, נפילות, שבירות - אותך לא הפחידו. תמיד היית נוכחת גם בלי שיגידו. אז תודה לך, מורה שלי, שאף פעם לא ויתרת, עם כל הקשיים מצדי, תמיד האמנת וחתרת. המכתב שלעולם לא יישלח
אבא, עכשיו הבנתי – אתה קבעתי את המסלול הזה שלי מראש
הייתי עסוקה בלהאשים אותה. לקשור כתרים של אשמה לקורונה, שאפילו שם יפה אין לה... אבל גם אם זה לא קרה מיד, די מהר הבנתי. זה אתה. המכתב שלעולם לא יישלח
אבא, אם נפלתי ואני קמה – זה רק בעזרתך
איך אקום מלאת אנרגיה בבוקר - כשרק בלילה הקודם הכרית סחטה דמעות? איך אחייך מול החברות - כשאני מרגישה נפילה כל רגע לתוך בור גם בלי דרך מהמורות? המכתב שלעולם לא יישלח
את שואלת אם אני מקנאה? כן, אני מקנאה
רציתי לרגע גם להיות כזאת פשוטה, בלי סיפורים על הגב, בלי נמלים שעוקצות, ומחשבות בלילה. רציתי לרגע לחיות בשלווה, לנשום עמוק את הידיעה הברורה שהכל יהיה בסדר. המכתב שלעולם לא יישלח
אבא, תודה על התסריט שכתבת במיוחד בשבילי
מביטה בכל, ופשוט מרגישה את האהבה שמורעפת עלי בכמויות... שומעת אותך, אבא, אומר: מתוקה שלי, חשבת שאתן לך מסלול שיעשה אותך פחות? אני רוצה שתתקדמי! המכתב שלעולם לא יישלח
בת אהובה, כמה זיכרונות עוד יכאיבו לי. כמה עוד תלמדי אותי
כמה דברים את עוד תלמדי אותי, כי כשהלכת - המבט השתנה לי בבת אחת. כמה דמעות אני עוד אוריד עלייך ועל חייך, שהסתיימו מהר כל כך. המכתב שלעולם לא יישלח
טריויה יומית: השקיעה במאדים, ודברים שקרו היום לפני
רכס הרי הקסקייד והר הוד הייחודי, וגם דברים שקרו היום לאורך ההיסטוריה
קורונה יקרה שלי, ברוכה הבאה
לא באת מעצמך. יש מישהו שנתן לך חיות, שנתן לך קיום, והוא הבורא האוהב והאהוב. ואם הוא נותן רק טוב - אז את טובה לנו, כי את מאיתו. המכתב שלעולם לא יישלח