לקראת הבחירות: המשטרה באזהרה חריגה מפני בוטים, פייק והתערבות בתוצאות

במשטרת ישראל נערכים לאיומים חדשים שעלולים לפגוע בטוהר הבחירות לכנסת בשנת 2026, ובמרכזם שימוש בבוטים, חשבונות פיקטיביים, מערכות אוטומטיות והפצת מידע כוזב ברשתות החברתיות. ראש אגף החקירות והמודיעין, ניצב בועז בלט, שיגר בשבוע שעבר מכתב אזהרה חריג לחברות טכנולוגיה ישראליות המתמחות בקידום ברשתות החברתיות, ובו קרא להן להימנע משיתוף פעולה עם פעילות שעלולה לשמש למבצעי השפעה בלתי חוקיים עבור מפלגות המתמודדות בבחירות.

באתר ynet דווח היום (ראשון) כי המכתב שנשלח הוא חלק מהיערכות רחבה יותר של אגף החקירות. מעבר לפנייה הכתובה, באח"מ מתכוונים להיפגש עם החברות שאליהן נשלח המכתב ולפנות כבר השבוע לחברות נוספות. חלק מהשירותים שמציעות חברות הפועלות בתחום כוללים קניית עוקבים ולייקים, יצירת תדמית של הצלחה וכן מתקפות והכפשות נגד יריבים באמצעות משתמשים פיקטיביים.

באגף החקירות הסבירו: "מערכת הבחירות של שנת 2026 צפויה לטמון בחובה אתגרים טכנולוגיים ואחרים, שעמם לא התמודדנו בעבר, בכל הנוגע לאפשרות לביצוע עבירות פליליות שיגרמו לפגיעה בתקינות הליכי הבחירות ובטוהר הבחירות, ואגב כך גם באמון הציבור בהליך הדמוקרטי. משטרת ישראל נערכת להתמודדות זו".

במשטרה רואים בחברות הטכנולוגיה שותפות מרכזיות להגנה על המרחב הדיגיטלי ועל אמון הציבור, ומבקשים מהן לנקוט התנהלות אחראית ומפוקחת בתקופת הבחירות. במכתבו הסביר ניצב בלט: "מצאתי לנכון להאיר את עיניכם לפוטנציאל הטמון בשימוש לא חוקי במערכות טכנולוגיות, הן להפצת תוכן כזב והן לדרכי הפצה לא חוקיות, היוצרות מצגי שווא באשר למקור המידע או לאמיתותו".

בלט הוסיף: "בנוסף, רציתי להביא לפניכם סימנים מחשידים ולתת מספר המלצות להיערכות, על מנת להימנע מלשתף פעולה עם בקשות שעלולות להגיע אליכם ויש בהן משום עבירה פלילית, תוך שימוש בחברתכם ככלי להפעלת מערכות אוטומציה, בוטים וחשבונות מרובים, המאפשרים הפצה מהירה ומתואמת של תכנים בהיקפים גדולים, להפצת מידע כוזב, יצירת מצגי תמיכה מלאכותיים, התחזות והסתרת זהות הגורמים הפועלים".

באגף החקירות גיבשו שורה של מאפיינים שעשויים להעיד על פעילות חשודה. בין היתר מדובר בהפעלה מתואמת של מספר רב של חשבונות, זהויות או מספרי טלפון שנחזים להיות מה שאינם, וכן ביצירת תכנים, תגובות או פניות שנראות אותנטיות בהיקפים חריגים. סימן נוסף הוא הפצת מסרים פוליטיים הנחזים לפעילות אנושית עצמאית, כאשר למעשה מקורם במערך אוטומטי או מתואם ולא באנשים קיימים.

חשד עשוי להתעורר גם כאשר נעשה שימוש בזהויות בדויות או בפרטים שאינם תואמים את זהותו של מזמין השירות, וכאשר מתבקשת הסתרת זהותו של המזמין, מממן הפעילות או מי שנהנה ממנה. במשטרה מפנים תשומת לב גם להתקשרויות המתבצעות באמצעות מתווכים, חברות קש, גורמים מחוץ לישראל או שרשרת ספקים שאינה מתיישבת עם אופי השירות המבוקש.

סימני אזהרה נוספים הם בקשות להשתמש במאגרי מידע אישיים, רשימות מספרי טלפון או נתוני משתמשים שמקורם אינו ברור ושאינם גלויים לציבור. כך גם במקרים שבהם הפעילות כוללת התחזות לאדם, מועמד, מפלגה, רשות ציבורית או כלי תקשורת, או הפצת מידע כוזב ומטעה בנוגע למועד הבחירות, מקום ההצבעה, אופן ההצבעה או זהותם ועמדותיהם של המשתתפים בהליך הבחירות.

גם ניסיונות לעקוף מגבלות קצב, מנגנוני אימות, אמצעי אבטחה וכללים של פלטפורמות שנועדו לזהות פעילות בלתי אותנטית אמורים לעורר חשד. במשטרה מציינים בנוסף שינויים חדים ובלתי מוסברים בהיקף הפעילות, במספר החשבונות, באזורי הפעילות, בתוכן המופץ או בזהות הגורמים המנהלים את ההתקשרות.

לצד האזהרות, במשטרה מבהירים כי עצם הופעתו של סימן אחד אינה מוכיחה שמתבצעת פעילות אסורה: "אין במאפיין בודד כדי ללמד בהכרח על פעילות אסורה. עם זאת, הצטברות של סימני אזהרה, סתירות בהסברי הלקוח, הימנעות ממסירת פרטים בסיסיים או המשך פעילות לאחר שהתעורר חשש ממשי באשר לתכליתה, דורשים בדיקה מוגברת, ובמקרים המתאימים גם הגבלה, השעיה או הפסקה של השירות ודיווח, בהתאם לדין ולתנאי ההתקשרות".

במכתבו מבהיר בלט כי האחריות של חברות הטכנולוגיה אינה מסתיימת בזיהוי הפעילות החשודה. לדבריו, "סיוע בהסתרת זהות, עקיפת מגבלות או המשך מתן שירות לאחר שהתעורר חשד ממשי עשויים להקים אחריות משפטית לחברה בהתאם לנסיבות. כך גם הימנעות מבירור חשד ממשי עשויה להילקח בחשבון בבחינת האחריות, מבלי לגרוע מהצורך בבדיקה פרטנית לפי דין".