האם העושר הופך אותנו לרעים יותר? התשובה מפתיעה

האם שפע חומרי באמת גורם לאדם להיות פחות רגיש לסביבתו? לאורך שנים רבות רווחה הסברה כי עושר מופרז פוגע במידת האמפתיה וגורם להתנהגות פחות מתחשבת. מחקרים מוקדמים אף הציגו נתונים שלפיהם בעלי מכוניות יוקרה נטו לעצור פחות להולכי רגל, ואנשים ממעמד גבוה גילו נטייה רבה יותר להתנהגות לא מוסרית.

עם זאת, ניתוח נתונים מקיף וחדש בארה"ב, שסיכם מאות מחקרים ובחן מיליוני משתתפים וחלק מממצאיו פורסמו בכתב העת Psychological Bulletin, מציג תמונה שונה לחלוטין. מהממצאים עולה כי בני המעמד הגבוה דווקא נטו לעזור ולתרום מעט יותר, אם כי החוקרים מדגישים שמדובר בפער קטן מאוד שאינו מצביע על שוני משמעותי באופי. כמו כן, מחקר נרחב שכלל למעלה מ-80 אלף משתתפים מ-76 מדינות מצביע על קשר חיובי בין יציבות כלכלית לבין נכונות לתרום ולהתנדב למען הזולת. לצד זאת, נמצא כי נכונות זו התחזקה כאשר העשייה הייתה גלויה לעיני כל, נתון המלמד כי לעיתים גם שיקולים של מעמד חברתי ויוקרה ממלאים תפקיד במניעי הנתינה.

מן העבר השני, אנשים המתמודדים עם מחסור כספי מפגינים יכולת גבוהה יותר לזהות רגשות של אחרים, ולעיתים אף מקדישים זמן רב יותר להתנדבות בפועל. יחד עם זאת, היקף התרומות הכספיות שלהם נמוך יותר, בשל מחסור במשאבים זמינים. מחקר שנערך בנורווגיה מצא כי אנשים שזכו בלוטו הגדילו את תרומותיהם, כאשר הנכונות לתרום מסכום שהתקבל בהפתעה הייתה גבוהה בערך פי חמישה בהשוואה לנכונות לתרום מכסף שהורווח בעבודה קשה.

השורה התחתונה המשתקפת מכלל הממצאים היא שאין כל הוכחה לכך שאנשים בעלי אמצעים הם נדיבים יותר, או שדווקא מי שחסר לו הוא בעל מידות תרומיות יותר. הממון משפיע בעיקר על היכולת הטכנית לתת ולהשפיע, אך עצם הנדיבות, רצון הלב ומידת החסד מושפעים בראש ובראשונה מאופיו של האדם, מחינוכו, מהערכים שעליהם גדל ומנסיבות חייו האישיות.