המקובל שנהרג עם שלוש מאות אנשים: מי היה רבי שמשון מאוסטרופולי?

הרב נתן נטע הנובר, שתיעד את פרעות ת"ח ות"ט, כותב תוך כדי תיאור הפרעות: "והיה בתוכם איש אחד חכם ונבון ומקובל האלוהי ושמו מוהר״ר שמשון מק״ק אוסטרופולי". סיפור חייו ומותו של רבי שמשון מאוסטרופולי על קידוש ה' הוא מן המרתקים והטרגיים בתולדות הימים ההם.

רבי שמשון בן רבי פסח נולד בעיירה אוסטרופול שבווהלין, כיום בתחומי אוקראינה. אוסטרופול שכנה לא הרחק מפולנאה, מזסלב ומאוסטרהא, אזור צפוף של קהילות, ישיבות ובתי מדרש יהודיים. הוא היה מיוחס לאחיו של המהר"ל מפראג.

רבי שמשון פעל בדור שבו כתבי האר"י החלו לעבור מארץ ישראל לאירופה המזרחית. קבלת צפת הגיעה לפולין דרך כתבי יד, מעתיקים, דרשנים ושליחים שעברו בין פראג, קרקוב, לובלין, אוסטרהא וקהילות ווהלין, ורבי שמשון התחיל לכתוב ספרים בסגנון ייחודי על קבלת האר"י. רבי שמשון לוקח קטע מכתבי האר"י, שנראה חסר פשר להדיוט, ומתחיל בשטף של הסברים שנגלו לו בחלום ובחזון, כך שתוך כדי דבריו מגלים את הפשר והכוונה בכל מיני מלים בתוך כתבי האר"י שאין להן מובן בעברית. מתברר שכל מילה היא גימטרייה של פסוק מסוים, או של שם חכם.

בספריו הוא מצטט כל מיני חיבורים לא ידועים, שנחלקו הפרשנים אם הכוונה לחיבורים סודיים שהגיעו לידו, או שמדובר בגילויים שהתגלו אליו בצורה של ספר קיים שהוא לומד ממנו. כך נראה מדבריו במספר מקומות, כאשר הוא מתאר את חיפושיו אחרי ספר, עד שבחלום נגלה לו מה אומר אותו ספר. רנ"נ הנובר כותב עליו: "ובא מלאך המגיד אליו בכל יום ולמד עמו סתרי תורה".

חיבורו המרכזי של רבי שמשון הוא "דן ידין", פירוש על ספר "קרניים" מאת רבי אהרן מקרדינא. אלא שספר "קרניים" עצמו אינו ידוע ממקור אחר, ויש המשערים כי הספר הזה נגלה לרבי שמשון בחלום מעולמות עליונים. ספר נוסף שלו הוא "מחנה דן". הסיבה לקריאת הספרים על שם דן, היא משום שרבי שמשון ראה את עצמו כניצוץ של שמשון הגיבור, שהיה משבט דן. ספרים אחרים שלו הוא "בן מנוח", ו"נזר אלוקים", שני מושגים ששייכים לחייו של שמשון הגיבור. הספר "מחנה דן" מוזכר אצל בני דורו, אבל הוא אבד בפרעות ת"ח ות"ט, ואין לנו העתקים ממנו.

באביב 1648 פרץ מרד רחב נגד השלטון הפולני-ליטאי באזורים האוקראיניים של הממלכה. הקוזאקים, בהנהגת בוגדן חמלניצקי, חברו לקבוצות איכרים ולכוחות טטריים, הביסו צבאות פולניים והתקדמו דרך ערים ועיירות שבהן חיו קהילות יהודיות גדולות. במהלך קיץ 1648 נהרסו קהילות רבות בווהלין ובפודוליה, אלפים נהרגו, אחרים נשבו או נעקרו, ומפת ההתיישבות היהודית באזור השתנתה בתוך חודשים. פולנאה הייתה אחת הערים המבוצרות שאליהן נמלטו תושבי הסביבה בתקווה למצוא הגנה.

רבי שמשון היה אז בפולנאה. הוא התרחק בדרך כלל מעסקי הנהגת הציבור, אך לקראת הגזרה החל לדרוש בבתי הכנסת ולעורר את הקהילות לתשובה. רנ"נ הנובר מספר שהציבור אכן שמע לדבריו, אולם "לא הועילה, כי כבר נחתם הגזרה רעה".

ביום חמישי, ג' במנחם אב ת"ח, באמצע יולי 1648, הגיע הקרב על פולנאה לשלבו האחרון. בעיר היו כוחות פולניים, פליטים ותושבים יהודים רבים. לאחר שנפרצה ההגנה נכנסו כוחות המורדים אל העיר.

רנ"נ הנובר מתאר את רבי שמשון נכנס לבית הכנסת עם שלוש מאות "בעלי בתים חכמים גדולים". הם לבשו תכריכים, התעטפו בטליתות והתפללו, הם נשארו בבית הכנסת עד כניסת הפורעים, ושם נהרגו רבי שמשון והמתפללים שהיו עמו. רבי שמשון עצמו זוהה על ידי הפורעים כרב, ולכן הרגו אותו באופן אכזרי ביותר, על ידי החדרת חנית לכל אורך גופו, פעולה שמשאירה את האדם בחיים למשך זמן רב של ייסורים עד המוות הסופי.

רבי שמשון לא הספיק להכין את כתביו לדפוס. מה שנשמר הגיע באמצעות בני משפחה, תלמידים ומעתיקים. אחיינו רבי פסח אסף את "דן ידין" ואת "ליקוטי שושנים" והדפיסם בזולקווא בשנת תס"ט. קטעים אחרים נדפסו מאוחר יותר בתוך "ספר ליקוטים", "נפלאות חדשות", הגדות פסח וקובצי מנהגים. הספרייה הלאומית מחזיקה מהדורות רבות וכתבי יד של "דן ידין", ובהם כתב יד מן המאה השמונה עשרה שהיה בעבר באוסף רבי דוד אופנהיים. שמו נזכר לתהילה כקדוש שמסר את נפשו על כלל ישראל, ותורתו הייחודית נלמדת בחוגי יודע חן.