"עלול לפגוע בכבד": רופא מזהיר מפני הסכנה בתוסף התזונה הפופולרי

בשנים האחרונות הפך הכורכום לאחד מתוספי התזונה הפופולריים בעולם. רבים נוטלים אותו בתקווה להפחית דלקות, להקל על כאבי מפרקים, לשפר את העיכול ואף לחזק את מערכת החיסון. מאחורי המוניטין הזה עומד הכורכומין - שהוא החומר הפעיל העיקרי בכורכום, שנחקר רבות בשל פעילותו נוגדת הדלקת ונוגדת החמצון.

אלא שלצד ההבטחות והמחקרים המעודדים, רופאים מדגישים כי חשוב להבחין בין שימוש בכורכום כתבלין במטבח לבין נטילת תוספי כורכומין במינונים גבוהים.

אחת הבעיות המרכזיות של הכורכומין היא שהוא נספג בגוף בצורה מוגבלת מאוד, וכדי להתגבר על כך, יצרני תוספים רבים מוסיפים לתכשירים פיפרין - החומר הפעיל שבפלפל שחור. דרך נוספת היא להשתמש בטכנולוגיות מתקדמות כמו ליפוזומים וננו־חלקיקים, שמגבירים את הספיגה. מצד אחד, המשמעות היא שיותר מהחומר הפעיל מגיע למחזור הדם אך מצד שני, כאשר מגבירים את הספיגה, עלול לגדול גם הסיכון לאינטראקציות עם תרופות ולתופעות לוואי. 

לדברי ד"ר איתי גל, מומחה ברפואת ילדים, רופא ספורט ותעופה והפרשן הרפואי של מעריב, "העובדה שתוסף מופק מצמח אינה הופכת אותו לבטוח עבור כל אדם. כמו כל חומר פעיל, גם תוספי כורכומין עלולים להשפיע על תרופות, על תפקודי הכבד ועל מערכות נוספות בגוף. לכן חשוב לעדכן את הרופא על כל תוסף שנוטלים, במיוחד לפני ניתוח או כאשר קיימות מחלות רקע".

רופא מזהיר מפני כמוסות טבעיות (אילוסטרציה)

אנשים הסובלים מאבני מרה או מחסימה בדרכי המרה צריכים לנקוט משנה זהירות

אחת מנקודות הזהירות החשובות ביותר בקשר לתוסף הכורכומין היא קרישת הדם. מחקרים מצביעים על כך שכורכומין עשוי להשפיע על פעילות טסיות הדם ועל מנגנונים הקשורים לקרישה. בעוד שאצל אדם בריא אין לכך בדרך כלל משמעות קלינית, אצל אנשים הנוטלים תרופות מדללות דם או נוגדות טסיות כמו קומדין, אפיקסבן, ריברוקסבן, אספירין או קלופידוגרל, ייתכן שיהיה צורך בזהירות מיוחדת.

רופאים ממליצים לדווח על נטילת תוספי כורכום לפני ניתוחים, טיפולי שיניים או כל הליך פולשני אחר, כדי שהצוות הרפואי יוכל להביא זאת בחשבון. זאת ועוד, בשנים האחרונות תועדו בעולם מקרים נדירים של פגיעה כבדית הקשורה לנטילת תוספי כורכומין מרוכזים, בעיקר כאלה בעלי ספיגה מוגברת. במקרים אלה דווח על עלייה באנזימי הכבד, צהבת, חולשה, בחילות ולעיתים אף צורך באשפוז. למרות שמדובר בתופעה נדירה, מומחים מדגישים כי היא מחייבת מודעות, במיוחד אצל אנשים עם מחלות כבד קיימות.

גם אנשים הסובלים מאבני מרה או מחסימה בדרכי המרה צריכים לנקוט משנה זהירות, שכן הכורכומין עשוי לעודד הפרשת מרה, ואצל חלק מהמטופלים הוא עלול להחמיר כאבים או תסמינים קיימים. בנוסף, ישנם משתמשים המדווחים על צרבת, בחילות, כאבי בטן או שלשולים בעת צריכת כורכומין מוגברת. 

יש הבדל גדול בין תבלין לתוסף

ישנם גם מחקרים המצביעים על כך שפוליפנולים מסוימים, ובהם כורכומין, עשויים להשפיע על ספיגת ברזל, ולכן אנשים הסובלים ממחסור בברזל או מאנמיה צריכים להתייעץ עם רופא לפני שימוש קבוע בתוספים. 

אחת הטעויות הנפוצות היא לחשוב שתוסף כורכומין הוא פשוט "יותר כורכום", כשבפועל, מדובר בשני דברים שונים לחלוטין. כפית כורכום כחלק מתבשיל או מרק מכילה כמות קטנה יחסית של כורכומין, שנספגת בגוף באופן מוגבל. לעומת זאת, כמוסה עשויה להכיל מאות מיליגרמים של כורכומין מרוכז, לעיתים בשילוב חומרים שמגבירים משמעותית את הספיגה. מבחינה רפואית, מדובר בהתערבות ביולוגית שעשויה להשפיע על הגוף ועל תרופות אחרות שלוקח המטופל.

מומחים ממליצים שלא להתחיל ליטול תוספי כורכומין באופן קבוע ללא ייעוץ רפואי במקרים הבאים:

• אנשים הנוטלים תרופות לדילול דם.
• חולי כבד.
• אנשים הסובלים ממחלות כיס מרה.
• נשים בהיריון או מניקות.
• מטופלים אונקולוגיים.
• אנשים הנוטלים מספר רב של תרופות באופן קבוע.
• מטופלים הצפויים לעבור ניתוח או טיפול פולשני.

מי שכבר נוטל את התוסף וחווה אחד או יותר מהתסמינים הבאים: צהבת, שתן כהה, גרד, כאבי בטן חריגים, עייפות קיצונית או בחילות ממושכות, צריך לפנות לרופא.