לא רק “לדמיין”: השיטה הפשוטה שיכולה לשנות את החיים שלכן

אם הייתי שואלת אותך עכשיו איך את מרגישה, מה היית עונה? אולי: "אני טובעת במשימות", "אני במירוץ", "אני פורחת",  "אני על המסלול הנכון" .

כמעט בלי לשים לב, אנחנו מתארות את החיים שלנו באמצעות דימויים ומטאפורות (מורות לספרות, אל תתפסו אותי על הקטנות), והמילים האלה לא רק מתארות את מה שאנחנו מרגישות, הן גם משפיעות על הדרך שבה אנחנו חוות את המציאות. יצא לכן פעם לעצור ולחשוב על הדימויים שלכן? לא פעם הדימוי שבו אנחנו משתמשות מספר סיפור עמוק יותר ממה שנדמה לנו. הוא לא רק משקף את המציאות, אלא גם מעצב את האופן שבו אנחנו חוות אותה.

כששוחחנו, היא אמרה: "לעבור דירה זה כמו לעקור עץ נטוע"

אחת המתאמנות שלי רצתה מאוד לעבור דירה. זה היה החלום שלה, ובכל זאת היא לא הצליחה לעשות את הצעד. כששוחחנו, היא אמרה: "לעבור דירה זה כמו לעקור עץ נטוע". עצרנו רגע ליד הדימוי הזה. "איך נראה העץ?" היא תיארה עץ גבוה מאוד, עם שורשים עמוקים וארוכים. האמת? רק מלשמוע את התיאור הזה הרגשתי כמה קשה לעקור אותו...ואז שאלתי אותה: "את מסכימה לנסות לבחור דימוי אחר?" 

לא כי הדימוי הראשון לא היה נכון, אלא כי הוא כבר לא שירת את המטרה שלה. היא רצתה לעבור דירה, אבל הדימוי הזה רק חיזק את תחושת הקושי. אחרי מחשבה היא בחרה דימוי אחר, דימוי שאיפשר תנועה, התחלה חדשה וצמיחה, ופתאום משהו בפנים התחיל להשתחרר. חשוב לומר- שינוי הדימוי אינו התעלמות מהקושי. הוא לא מוחק את המציאות, אלא מאפשר לנו להתבונן בה בדרך שנותנת כוח להתמודד איתה. הסוד הוא שלפעמים שינוי של דימוי קטן יוצר שינוי גדול.

המילים שלנו אינן רק מילים. הן יוצרות מציאות פנימי. "האמנתי כי אדבר" כותב לנו דוד המלך בספר התהילים. כוחו של הדיבור אינו רק לבטא את מה שכבר קיים בלב, אלא גם להשפיע על העולם הפנימי שלנו. כשאנחנו משנות את השפה, הרבה פעמים גם החוויה הרגשית משתנה. איך אפשר לנסות את זה בעצמנו? חשבי על סיטואציה שמאתגרת אותך, איזה דימוי עולה לך באופן טבעי? שאלי את עצמך: האם הדימוי הזה מחזק אותי? האם הוא מקדם אותי? או שאולי הוא מכביד עליי? אם הוא לא משרת אותך - נסי לבחור דימוי אחר.

הדימוי שהיה לי סביב סדר וארגון בבית היה "עבודה סיזיפית"

לדוגמה, הדימוי שהיה לי סביב סדר וארגון בבית היה "עבודה סיזיפית". אני לא חושבת שצריך הרבה הסבר כדי להבין כמה מהר זה יוצר תחושת כובד... וכבר מעצם המחשבה הייתי נוטה לדחות ולהתחמק ממטלות הבית. בשלב מסוים החלטתי לשנות את הדימוי ולעבור לראות את הבית שלי כממלכה. וכשאני עייפה והכול נראה הפוך, הדימוי הזה עוזר לי להתארגן מבפנים אחרת לא מתוך לחץ או עומס, אלא מתוך תחושה פשוטה שאני מסדרת את הממלכה שלי. זה משנה לי לגמרי את החוויה.

החלטתי לשנות את הדימוי ולעבור לראות את הבית שלי כממלכה

ויש עוד נקודה שחשוב לי לדבר עליה. לא רק אנחנו יוצרות דימויים, גם אנשים סביבנו משתמשים בהם כל הזמן, והרבה פעמים הדימויים שלהם נכנסים אלינו בלי ששמנו לב. אני זוכרת שהייתי פעם בהנחיית הורים, והמנחה תיארה את האמא כמאמנת על המגרש ואת הילדים כשחקנים. אני בטוחה שהיו לה כוונות טובות והיא גם הסבירה את ההקשר, אבל אני הרגשתי אי-נוחות. פתאום עלתה בי המחשבה: אם הילדים "לא משחקים טוב", אולי זו אשמתי כי לא אימנתי אותם מספיק טוב... בקיצור, זה היה דימוי שלא היטיב איתי. אז פשוט בחרתי דימוי אחר, דימוי שמתאים לי יותר, דימוי שמאפשר לי להיות אמא בדרך שאני מאמינה בה.

האם הדימוי הזה מקדם אותי? האם אני רוצה לאמץ אותו לחיי?

ואם גם את שומעת דימויים מבחוץ, עצרי מדי פעם ושאלי את עצמך: האם הדימוי הזה מקדם אותי? האם אני רוצה לאמץ אותו לחיי? אם כן -בשמחה, ואם לא -תרשי לעצמך לבחור דימוי חדש.
המילים שאנחנו אומרות הן לא רק ביטוי למה שקיים, הן גם משפיעות על מה שאנחנו מרגישות וחושבות. לפעמים שינוי קטן באופן שבו אנחנו מדברות משנה משהו עמוק בפנים, ומשם גם הדרך שבה אנחנו צועדות קדימה נראית אחרת.

חגית מלכה
מאמנת נשים להתפתחות אישית
malkahagit777@gmail.com