ברכת "שהכל" בלב השוק הערבי: "עשינו את הבלתי יאומן, בהשגחה בלתי נתפסת"

כל מי שעבר בחודשים האחרונים בסמטאות השוק המוסלמי בדרכו לכותל המערבי, נתקל במחזה יוצא דופן: בין החנויות הערביות המציעות את מרכולתן הקבועה – מזכרות, ביגוד אוריינטלי וכלים עתיקים – ניצבת חנות מעוצבת ושוקקת חיים בבעלות יהודית.

אלא שלא מדובר בעוד בית עסק. זוהי פינת הכנסת אורחים מיוחדת במינה – אסתטית להפליא, צלילי מוזיקה חסידית עולים מתוכה, ומיזוג אוויר נעים פולט אדים קרירים החוצה, אל סמטאות השוק המהבילות. המקום נראה כמי שצץ בדיוק ברגע ובמקום הנכון, כשהמתפללים מגיעים לנקודה זו עייפים ומיוזעים מהדרך. אין עובר אורח שלא נעצר, ואין מי שלא תוהה בליבו: מי עומד מאחורי המפעל הזה, ואיך בכלל הצליחו להקים פינה כזו בלב השוק המוסלמי? האם ימות המשיח כבר כאן?

פינת הכנסת אורחים מיוחדת במינה

בתקופה זו, של ימי בין המיצרים, שבהם המוני בית ישראל נוהרים לכותל ומסמלים יותר מכל את הכמיהה לבניין ירושלים, בחרנו להסיר את הלוט ולגלות מיהם האנשים שמאחורי הפעילות.

חזון של גאולה וחסד

כדי להבין את הרקע להקמת היוזמה, יש להכיר תחילה את קהילת זילברמן בעיר העתיקה. הקהילה, הידועה בנוף הירושלמי, פועלת מתוך תפיסת עולם ייחודית שלא תמיד מובנת לציבור הרחב.

"רבים שמעו על קהילת זילברמן, אך לא כולם יורדים לעומקה של המהות שלנו", מסביר הרב אליהו זילברמן, אחד מנכדיו הרבים של המייסד הג"ר יצחק שלמה זילברמן זצ"ל. "אנחנו צמודים לדרכם של תלמידי הגאון מוילנא, והשאיפה שלנו היא לחבר את עם ישראל למהות הפנימית של ירושלים. המטרה שלנו היא לא 'לכבוש' שטחים מתוך תפיסה ציונית, אלא בראש ובראשונה להעמיק את החיבור הפנימי שלנו לעיר ה': חיבור הלב והמחשבה, להתכונן לגאולה מתוך רצון אמיתי ללמוד את הלכות הטהרה והקורבנות ולהכין את עצמנו לביאת המשיח. הקהילה כולה פועלת לשם כך במסירות נפש".

הרב מחבר זאת ישירות למקורות: "הגמרא במסכת מגילה שואלת מדוע בתפילת עמידה אנו מבקשים קודם 'ולירושלים עירך ברחמים תשוב' ורק לאחר מכן 'את צמח דוד עבדך מהרה תצמיח'. התשובה היא ש'אין בן דוד בא עד שירושלים נבנית'. זו הסיבה שגדולי עולם, ובראשם הגר"א ותלמידיהם, עלו לארץ כדי לבנות את ירושלים וליישב אותה, הן במובן הגשמי והן במובן הרוחני, כדי לקדם את הגאולה".

חנות מעוצבת ושוקקת חיים בבעלות יהודית

מתוך החזון הרוחני הזה, נולדה ההזדמנות המעשית להקים חנות יהודית בלב השוק המוסלמי, ששזורה בסיפור השגחה פרטית: "ראינו בחוש כיצד הקב"ה שלח את האיש הנכון בזמן הנכון, שבזכותו קמה הכנסת אורחים והפכה את החזון למציאות שקיימת כיום. אני לא יכול לפרט מעבר לזה, אך מדובר בניסי ניסים, בהשגחה פרטית של ממש. ברגע שהחנות עברה לידיים יהודיות, מיהרנו לנצל את ההזדמנות כדי להפוך אותה ל'הכנסת אורחים'".

בעקבות נקדימון

למה החלטתם להקים במקום דווקא 'הכנסת אורחים'?

"כבר שנים שאנו עדים למצוקה של יהודים הצועדים לכותל המערבי דרך הרחוב הזה שמשמש כציר ראשי בדרך לכותל", מסביר הרב זילברמן. "בפרט בתקופה זו של השנה, כשהשמש הירושלמית יוקדת, אין לעוברים והשבים מקום שבו הם יכולים לרכוש בקבוק שתייה או לטעום משהו במחיר שפוי. אפילו כוס מים קרים קשה להשיג כאן. מעבר לכך, התמודדנו עם תופעה שמכאיבה לנו כבר זמן רב: יהודים שהולכים דרך השוק חשים אי נוחות, למרות שמדובר בחיסכון משמעותי של כעשר דקות הליכה לכל צד. הגענו למסקנה שברגע שנפתח פינת 'הכנסת אורחים' על אם הדרך, שמציעה כיבוד ושתייה חינם, נשיג מטרה כפולה: גם נעניק למתפללים מנוחה וריענון, וגם נסייע להם לחוש אווירה של התרוממות וקשר לירושלים. כשאנשים רואים פתאום פינה יהודית מזמינה, דמויות מוכרות, ושומעים צלילים חסידיים – תחושת חוסר הנוחות מתפוגגת ומתחלפת באווירה של קדושה והתרוממות רוח".

נעניק למתפללים מנוחה וריענון, וגם נסייע להם לחוש אווירה של התרוממות וקשר לירושלים

הרב זילברמן מבקש להדגיש: "כשהקמנו את ה'הכנסת אורחים', לצד המטרה החשובה לתת לאנשים את כוס הקפה, הייתה מטרה חשובה ונעלית שבעתיים – לתת להם את החיבור לקדושת ירושלים. כשאנשים יורדים בדרכם להתפלל ונמצאים מול שערי הכניסה לכותל, הם תמיד מתרגשים, וזו הזדמנות עבורנו לרומם אותם. אנו רוצים להעניק ערך מוסף של התרוממות רוח, שירגישו כיצד עם ישראל, אחרי אלפיים שנות גלות, זוכה שוב לעלות להתפלל בירושלים, כמו בימי בית המקדש. זה לא רק כוס קפה, זה הרבה יותר".

איך עושים את זה?

"זה מתחיל כבר בקריאת השם למקום. החלטנו לקרוא לו 'נקדימון', כשמו של העשיר נקדימון בן גוריון, עליו מסופר שהשקה את כל עולי הרגל באמצעות בארותיו בירושלים. מעבר לתחושת החיבור שהסיפור הזה מעורר בנו, הוא נוגע גם במעלת התפילה ובכוחה לפעול כאן במקום המקדש. כאשר אנשים נזכרים בכך, אני בטוח שהתפילה שלהם בכותל המערבי נראית אחרת.

"גם בהיבט התפעולי, השקענו משאבים רבים, שכן היה חשוב לנו שהמקום יהיה ברמה הגבוהה ביותר, כדי לכבד ולייקר את העולים לרגל. התקנו את מערכות הקולרים הכי יקרות שיש, וגם מערכות של מיצים וסודה. יש שתייה חמה לאורך כל היום, כולל סוגים שונים של חלב כמו חלב דל שומן, חלב סויה וחלב שיבולת שועל. התקנו תקרה מיוחדת שנראית כמו שער השמיים, ולאורך כל שעות היום אנו משמיעים ניגונים של ציפייה למשיח ולגאולה.

הרב זילברמן

"יש לנו במקום גם כיבוד עשיר – עוגות, עוגיות ופירות. בליל שבועות חילקנו כ-10,000 ערכות של כיבוד מיוחד, ובמועדים מיוחדים אנחנו משתדלים להגיש כיבוד נוסף של פירות ומארזים. כמובן שלקראת תשעה באב תהיה היערכות מיוחדת עם כיבוד עשיר במיוחד. אנחנו מתכננים להכניס מסך עם סרטון קצרצר, שהעוברים והשבים יתחברו אליו, יבינו היכן רגליהם צועדות, ויעמיקו את הקשר שלהם למקום הקדוש הזה".

הרב זילברמן חושף את המספרים שמאחורי הפרויקט: "בכל יום משתמשים במקום ביותר מ-3,000 כוסות, כמות החלב שנצרכת פה מדי יום נעה בין 30 ל-50 ליטר, בנוסף לעוד כמה ליטרים של חלב סויה, עשרות קופסאות של עוגות ועוגיות, והרבה מאוד ציוד היקפי".

החנות של השכן

אפשר לשאול איך השכנים הערבים קיבלו אתכם?

"כמובן שלא בזרועות פתוחות", משיב הרב זילברמן כצפוי. "אין דבר שעשינו שלא נתקל בהתנגדויות של השכנים. גם מבחינה טכנית הכל היה מורכב – תחשבו מה זה להתקין מזגן בחנות היחידה שממוזגת ברחוב. שלא לדבר על כך שאין מקומות חנייה סמוכים. אבל אומרים שארץ ישראל נקנית בייסורים, וירושלים על אחת כמה וכמה. השכנים שלנו מבינים אט-אט שהמטרה שלנו היא לא להתריס ולריב איתם, אלא לתת מענה אמיתי לצורך של אנשים שנמצאים בדרכם לתפילה. הם אפילו מכבדים את זה".

מה קורה אם ערבים מגיעים למקום? אתם מכבדים גם אותם?

"כמו שאמרתי, אנחנו לא כאן כדי לריב או לעורר פרובוקציות. לפי ההנחיה שלי – אם ערבי מגיע יש לתת לו, בדיוק כמו לכולם. אך המציאות היא שהם לא עושים זאת. אפילו ביום בו הסתיים הרמדאן, כשהמוסלמים היו בסיום הצום ועברו ברחוב עשרות אלפים שחזרו מהר הבית – הנחיתי את העובדים להציע להם אוכל ושתייה, אך אף אחד מהם לא העז לגשת אלינו".

רוצים להעניק ערך מוסף של התרוממות רוח

הרב זילברמן מבקש לציין את העובדה, כי אל מלאכת הקמת המקום ורכישת הציוד הצטרף יהודי יקר מאוד שלקח על עצמו חלק גדול מהעלויות השוטפות וההשקעה במקום, לזכות הוריו היקרים, הרב צבי נפתלי בן מינדל חיה הי"ו ומרת אהובה ליבא בת צירל תחי'. "אנו אסירי תודה לו על כך".

ומיהם אלו שמתחזקים את המקום?

"בהתחלה החזקתי כאן מתנדבים" הוא חושף, "צעירים שהסכימו לשבת כאן במשך שעה או שעתיים, וכך החזקנו תורנות לאורך שעות היום. בחלוף הזמן, וכשראינו את היקף הפעילות, הבנו שהתפעול כאן דורש עובדים קבועים בשכר".

ואיך מתמודדים עם האתגר הלוגיסטי ומשנעים את כל האוכל, השתייה והציוד בסמטאות הצרות של השוק?

"אנו עושים הכל ידנית", מבהיר הרב זילברמן. "קניתי 'טוק-טוק', מעין ריקשה קטנה, בה אנו סוחבים מדי יום את הציוד, וגם מפנים את האשפה החוצה".

מצפים לגאולה

הרב זילברמן מתרגש במיוחד כשהוא מדבר על התגובות שנראות במקום. "רישתנו את המקום במצלמות, כדי לפקח מרחוק. מדי פעם אני מתיישב כדי לצפות, ומתרגש לראות תופעה מעניינת – תלינו במקום שילוט עם ברכות, ואנשים רבים שנכנסים לשם, גם אם אינם שומרי מצוות, לא מרגישים בנוח לאכול בלי לברך. יש כאלו שנראים רחוקים לחלוטין, ובכל זאת מניחים יד על הראש ומברכים.

"סיפר לי אחד העובדים במקום: 'היה פה היום יהודי מבוגר, שאמר לנו שזו הפעם הראשונה בחיים שלו שהוא בירך'. בהמשך החלטתי להקים במקום עמדת תפילין, ואין יום בו לא עוצרים במקום כמה וכמה אנשים כדי להניח. כך שזה ממש לא רק אוכל ושתייה, אלא מביא עוד הרבה דברים טובים על הדרך".

יש כאלו שנראים רחוקים לחלוטין, ובכל זאת מניחים יד על הראש ומברכים

"אני חייב לציין שאת הפידבק הגדול ביותר קיבלתי לאחרונה, כשהזדמן לי לפגוש מישהו ששאל אותי: 'אתה מהעיר העתיקה, נכון?'. כשהשבתי בחיוב, הוא אמר: 'אתה יודע? בשבוע שעבר הלכתי לכותל, ולמרות שבחיים לא עברתי משם, החלטתי ללכת בדרך הזו כי מישהו אמר לי שיש שם הכנסת אורחים יפה שכדאי להיכנס אליה. אז באמת עברתי שם ונכנסתי, וממש הרגשתי את פעמי משיח'. חייכתי לעצמי, כי זו בדיוק המטרה שלנו".

החלטתי להקים במקום עמדת תפילין, ואין יום בו לא עוצרים במקום כמה וכמה אנשים כדי להניח

ואי אפשר שלא לשאול – מה תעשו כשהמשיח יגיע? תמשיכו לשרת את עם ישראל?

"מה השאלה בכלל?" משיב הרב. "נקדימון היה מעשירי ירושלים, ומדברי הגמרא אנחנו למדים כמה גדולה הזכות לעסוק בסיוע לעולי הרגל. כשיגיע המשיח ניזום יחד איתו מיזמים, כי העמדה הזו שהקמנו היא רק ההתחלה. אנו מתכוונים להקים מיזם של אולמות וחדרים בכל העיר העתיקה – נייחד אותם לנתינת מענה לכל המשפחות שיעלו ברגל ויחפשו מקום לשבת בניחותא, לטפל בילדים, לאכול או לשתות. עם חדרי שירותים והתארגנות מסודרים, וכל מה שנצרך כדי להתארגן בנחת לקראת ההגעה לכותל. אלו לא חלומות, שכן בימים אלו אנו מתכוננים לכך, ובעזרת ה' נקדם זאת כבר בחודשים הקרובים. עם תפילות גדולות שנזכה לראות מהר מאוד בבניין ירושלים, 'אתה תקום תרחם ציון'".