למה צריך יוד, ואיך משיגים אותו בתזונה היומיומית?

למה חשוב המינרל יוד בגוף, והאם מומלץ לקחת תוסף?

יוד הוא מינרל חיוני שהגוף זקוק לו, אמנם בכמות קטנה, אך הכרחית. בישראל המחסור ביוד הוא נפוץ. רוב המים שאנו משתמשים בהם מותפלים, ותהליך ההתפלה מפחית את כמות היוד. בני אדם, חיות, עופות וצמחים מקבלים מים מותפלים. אנו ניזונים מבשר, חלב, ביצים, ירקות ופירות שקיבלו מים מותפלים, ולכן כמות היוד יורדת.

התפקיד המרכזי של היוד הוא ייצור ההורמונים של בלוטת התריס, שאחראים על המטבוליזם (חילוף החומרים), לאיזון המשקל. כאשר בלוטת התריס מתפקדת היטב, יש לכך השפעה על מצב הרוח, המוטיבציה, חום הגוף, לחץ הדם ובריאות השיער והציפורניים.

מחסור ביוד גורם לקושי בפעילות גופנית ובהפקת אנרגיה כללית ביום-יום, לעייפות וקושי בתפקוד, לרגישות לקור, לקושי בפינוי פסולת ואפילו לבעיות של קשב וריכוז.

נשים נוטות לסבול ממחסור ביוד יותר מגברים. יוד חשוב גם להתפתחות תקינה של העובר. אצל ילדים, מחסור ביוד ישפיע על ההתפתחות התקינה של המוח ועל הלמידה, לכן חשוב להקפיד על צריכה מספקת בתקופת הגדילה.

יוד נמצא בתזונה, ואפשר לקבל אותו בצורה מספקת מהמזון – מדגים שגדלים בים כמו סלמון, בקלה, מקרל, סרדינים וטונה. בדגים שגדלים בבריכות לא נמצא יוד. גם אצות כמו נורי, קומבו וואקמה הן מקור מרוכז ליוד. ביצים, בעיקר בחלמון, מכילות יוד איכותי בעל זמינות וספיגה טובה.

יוד עשוי להימצא בכמויות קטנות, אך מצטברות, גם בחמוציות, סמוך לקליפות תפוחי אדמה, בשזיפים מיובשים, בשעועית לבנה ובדגנים מלאים.

ישנם מזונות שמעכבים ספיגה של יוד, כמו סויה וירקות מצליבים כמו כרוב, ברוקולי, צנון וכרובית. בישול של הירקות יבטל את השפעת החומרים המעכבים. גם הסובלים מתת-פעילות של בלוטת התריס יכולים לבשל וליהנות מירקות אלו ללא חשש.

חשוב לדעת שעודף יוד מסוכן, ועלול לגרום להפרעות בבלוטת התריס. לכן אין לקחת תוסף יוד ללא המלצה מקצועית. מי שלא צורך דגים או אצות זקוק להשלמה של יוד ממקורות אחרים. אפשר להשתמש במלח מועשר ביוד, אך בכמות מתונה.

הסובלים מיתר פעילות של בלוטת התריס צריכים להפחית ביוד.