אוהבים לנשנש? לא בטוח שתוכלו להפסיק

רבים מאיתנו מכירים את התחושה המוכרת: ברגע אחד של עומס או עייפות, אנחנו פותחים את המקרר ומחפשים נחמה. לאה אלסטר, דיאטנית קלינית של מרפאת ההשמנה במכון האנדוקרינולוגי במרכז הרפואי מאיר מקבוצת כללית, מסבירה כי מדובר בנטייה טבעית לחלוטין: "אכילה רגשית היא לא תקלה. הרבה פעמים זו הדרך שלנו לנסות להרגיע משהו בפנים ולנחם".

בריאיון למעריב, אלסטר אומרת כי הניסיון להשיג שינוי אמיתי בדפוסי התזונה באמצעות הפעלת כוח, שליטה הדוקה ומשמעת עצמית ברזל בלבד נידון לכישלון, שכן השינוי האמיתי מגיע דווקא מתוך מקום של חיבור לצרכים הפיזיים שלנו. "ברגע שמפסיקים להילחם בעצמנו ומתחילים להקשיב - משהו ביחסים עם אוכל משתנה".

אלסטר, שמנחה במרכז הרפואי סדנה ייחודית המשלבת מודעות ותזונה, מציינת כי האוכל מהווה למעשה שער פנימי להבנת הנפש שלנו. הבחירות התזונתיות של האדם והרכב המנות שהוא מכין לעצמו משקפים ברוב המקרים את מערכת היחסים שלו עם עצמו - האם היא מבוססת על שיפוטיות, פיצוי, הימנעות או הקשבה בריאה.

אחד המכשולים המרכזיים בדרך לתזונה נכונה בתקופה המודרנית הוא מה שמכונה "רעש אוכל" - מחשבות טורדניות ובלתי פוסקות סביב מה מותר ומה אסור לאכול. הרעש המחשבתי הזה יוצר ניתוק מוחלט מהמנגנונים הטבעיים של הגוף, ובמקום לפעול לפי תחושות שובע או רעב אמיתיות, אנו עסוקים בניהול פנקסנות ושיפוט עצמי.

המומחית מזהירה כי דווקא הטלת איסורים והגבלות מחמירות עלולה להחריף את הבעיה באופן משמעותי, שכן כל מאכל שנאסר נטען מיד בעוצמה רגשית גבוהה ומוביל לחשק מוגבר ולאובדן שליטה. במקום זאת, מומלץ לאמץ הרגלי אכילה מודעים ופשוטים: לעצור לרגע לפני כל ארוחה, לנסות לזהות את הצורך האמיתי, לאכול ללא מסכים או הסחות דעת, ולתרגל נשימות קצרות המסייעות להחזיר את תחושת היציבות.