באיזה סוג של מלח הכי כדאי להשתמש?

באיזה סוג של מלח הכי מומלץ להשתמש, ומה הקשר שלו ללחץ הדם?

הקשר בין צריכת מלח ובין יתר לחץ דם הוא משמעותי. המלח מכיל נתרן. זהו מינרל שכשצורכים ממנו בכמות גבוהה – הגוף אוגר נוזלים, מה שמעלה את נפח הדם. התוצאה היא לחץ גבוה יותר על דפנות כלי הדם. עם זאת, הגוף צריך נתרן, כדי לשמור על כיווץ והרפיה של שרירים, ועל מאזן הנוזלים בתאים. הנתרן עוזר גם בהעברת אותות עצביים שנשלחים בגוף.

המלח מכיל גם חומר שנקרא "סודיום כלוריד", שהוא מרכיב חשוב בפעילות תקינה של הגוף.

מלח שולחן דק או מלח גס עוברים תהליך ארוך של עיבוד והלבנה. אל המלח המעובד מוסיפים גם חומר מונע התגבשות – זהו חומר שאינו מומלץ לצריכה, כיוון שהוא עלול לפגוע בספיגת הברזל. גם למלח טבעי מוסיפים אותו, ולכן כדאי לבדוק על האריזה של כל מלח שקונים, שהוא ללא חומר מונע התגבשות.

מלחי ים טבעיים מכילים, מלבד סודיום כלוריד, גם יסודות קורט חשובים. הם נאספים בצורה טבעית ללא התערבות כימית. כך נשמרים המינרלים הטבעיים.

מלח הימלאיה, בעל צבע ורוד, מכיל – מעבר לנתרן ולכלור – גם מינרלים חיוניים כמו מגנזיום, סידן ואשלגן. הוא לא מכיל תוספים מלאכותיים, ויעזור לאזן את משק הנוזלים בגוף. מלח הימלאיה גם אינו מכיל יוד.

מלח שחור, שנקרא "קאלה נמאק", מכיל תרכובות גופרית, ברזל, סידן ואשלגן. הוא בעל אנרגיה מקררת, ולכן יועיל במצבי צרבת ויחזק את מערכת העיכול. יש לו טעם וריח של ביצה.

מלח ים "סלטיק קלטי" הוא בעל גוון אפור, והוא עשיר במינרלים טבעיים אורגנים שתורמים לכל תאי הגוף ונספגים היטב. הוא מכיל יוד – מינרל חשוב לתפקוד תקין של בלוטת התריס, במיוחד במצבי תת פעילות. המלח מכיל גם מגנזיום, שחשוב לוויסות רמות הקורטיזול וכן להרפיית שרירים. במלח ים קלטי נמצא פחות נתרן לעומת מלח הימלאיה.

על אף שלמלחים הטבעיים יתרונות רבים, הם עדיין מכילים נתרן. כמויות גבוהות של נתרן לא מומלצות, גם לאנשים ללא בעיות בריאותיות. במצבים רפואיים כמו מחלות כליה, לא מומלץ לצרוך אשלגן, ולכן במצבים אלו לא מתאים לצרוך מלח טבעי.