לא יכולים לסבול שלועסים לידכם מסטיק? הכול על הפרעת המיזופוניה

כמעט כולנו מתעצבנים מרעשים מסוימים, אבל אצל אנשים מסוימים יש קולות שמעוררים תגובה קיצונית במיוחד. זה יכול להיות רעש של לעיסה, שתיית מרק, הקשה חוזרת עם עט, נשימה חזקה או לעיסת מסטיק. עבור מי שסובל מההפרעה, מדובר במצוקה ממשית.

לתופעה הזו קוראים מיזופוניה (Misophonia), מונח שפירושו "שנאת צלילים". מדובר בתגובה רגשית ופיזית חזקה לרעשים מסוימים, בעיקר רעשים שחוזרים על עצמם או קשורים לפעולות יומיומיות של אנשים אחרים.

אנשים עם מיזופוניה מתארים תחושות של לחץ, עצבנות, דופק מואץ, מתח בגוף ואפילו כעס פתאומי כשהם שומעים את הצלילים שמפעילים אותם. חלקם מרגישים צורך לעזוב מיד את המקום, לכסות אוזניים או להתרחק מהאדם שמשמיע את הרעש.

הדבר המעניין הוא שלא מדובר בבעיה בשמיעה עצמה. רוב האנשים שסובלים ממיזופוניה שומעים רגיל לחלוטין. התגובה קשורה דווקא לאופן שבו המוח מעבד צלילים מסוימים ומחבר אותם למערכת הרגשית של הגוף. מחקרים שבדקו פעילות מוחית אצל אנשים עם מיזופוניה מצאו שאזורים במוח הקשורים לרגש, מתח ותגובה לגירויים פועלים בצורה חזקה יותר בזמן החשיפה לרעשים שמפעילים אותם. במילים אחרות, המוח מתייחס לרעש קטן ופשוט כאילו מדובר באיום או בגירוי משמעותי הרבה יותר.

אצל רבים התופעה מתחילה כבר בילדות או בגיל ההתבגרות, ומתחזקת בתקופות של לחץ ועומס נפשי. רוב הצלילים שמפעילים מיזופוניה קשורים דווקא לפעולות חזרתיות שעושים ביום-יום. יש אנשים שלא יצליחו להתרכז בכלל אם מישהו לידם לועס בקול, בעוד שאחרים כמעט לא ישימו לב לרעש. למרות שהתופעה נשמעת מוזרה למי שלא חווה אותה, עבור הסובלים ממנה היא יכולה להשפיע מאוד על חיי היום-יום. יש מי שנמנעים מלאכול עם אחרים, מתקשים במקומות עבודה שקטים או חווים מתח קבוע בסיטואציות חברתיות מסוימות. חשוב לדעת כי לא מדובר ב"פינוק" או סתם עצבנות, אלא בתגובה אמיתית של הגוף והמוח לגירויים מסוימים אצל הסובלים מההפרעה.

האם יש טיפול להפרעה?

יש אנשי מקצוע שמטפלים במיזופוניה באמצעות כלים מעולם הטיפול הרגשי וההתנהגותי, במטרה להפחית את תגובת הלחץ שהמוח מפתח כלפי הצלילים. גם הורדת רמות סטרס ועומס נפשי יכולה לעיתים לסייע, משום שאצל רבים התופעה מחמירה דווקא בתקופות מתוחות יותר.