מחקר חדש מעודד: האם זה מה שיעזור לכם להפסיק לעשן?

המאבק בהתמכרות לניקוטין התמקד במשך שנים בניסיון לדכא את הדחף הבלתי נשלט להדליק סיגריה. אולם, מחקר קליני חדש מארצות הברית מסמן שינוי פרדיגמה. במקום להשקיע אנרגיה בהחלשת התשוקה, הטיפול מתמקד בחיזוק היכולת המוחית לשלוט בה.

המחקר, שנערך במרכז הסרטן Hollings באוניברסיטת דרום קרוליינה (MUSC), בחן את השפעתו של גירוי מגנטי לא פולשני (TMS) על מעשנים המעוניינים להיגמל. המשתתפים חולקו לשלוש קבוצות, כאשר הקבוצה המרכזית קיבלה גירוי לאזור במוח המכונה הקורטקס הקדם-מצחי, האזור האחראי על קבלת החלטות וריסון דחפים.

התוצאות היו מרשימות. לאחר 15 מפגשים בלבד לאורך שלושה שבועות, המשתתפים שקיבלו גירוי לאזור השליטה הפחיתו את צריכת הסיגריות שלהם ביותר מ-11 סיגריות ביום בממוצע. "בהתמכרות נוצר חוסר איזון", מסביר ד"ר שינגבאו לי, מוביל המחקר. “מערכת התגמול פועלת ביתר, בעוד שמנגנוני השליטה נחלשים. חיזוק המערכת השנייה מאפשר לאזן את הראשונה".

השינוי לא היה רק התנהגותי. סריקות מוח ומדדים ביולוגיים, כמו רמות פחמן חד-חמצני בנשימה, איששו כי הפעילות במרכזי השליטה אכן עלתה, בעוד שמרכזי התגמול במוח נרגעו.

בעוד שהמחקר ב-MUSC הראה את התוצאות בשטח, מחקר משלים, שנערך על עכברים, מאוניברסיטת UCLA צלל אל תוך המבנה העדין של המוח כדי להבין איך זה קורה. החוקרים גילו כי סוג מתקדם של גירוי מוחי מסוגל לשנות פעילות עצבית ואף לשקם את מבנה תאי העצב עצמם.

בניסוי נמצא כי הטיפול הוביל לשיקום של "קוצים דנדריטיים" – בליטות זעירות על גבי תאי העצב שחיוניות לתקשורת תקינה בין התאים. מבנים אלו נוטים להישחק תחת סטרס כרוני והתמכרות. השיפור המבני היה מהיר והופיע תוך 24 שעות בלבד, כשהוא מלווה בשינוי חיובי בהתנהגות שנמשך לאורך זמן.

השילוב בין שני המחקרים משרטט תמונה מעודדת: ניתן לאמן את המוח לשליטה עצמית ואף לתקן את הנזקים המבניים שגרמה ההתמכרות. חשוב לציין כי אף שהתוצאות מבטיחות, החוקרים מדגישים כי אלו מחקרים ראשוניים. האתגר הבא יהיה לבדוק האם השינויים הללו מחזיקים מעמד לאורך חודשים ושנים ללא טיפול המשכי.