ל"ג בעומר הפרטי שלך: כיצד תשרפי את כל מה שמיותר בחייך?

את ל”ג בעומר השנה אולי לא נוכל לחגוג כרגיל. עקב תנאי מזג האוויר, לא בטוח להדליק מדורה בכל מקום, ועקב המצב הבטחוני בוטלה ההילולה הגדולה של רבי שמעון בר יוחאי במירון. עם זאת, ל”ג בעומר הוא לא רק זמן של הדלקת מדורה חיצונית, שבה ניתן לשרוף תפוחי אדמה ושיפודי מרשמלו. זהו גם זמן להתחבר לאור שבתוכנו, ולשרוף את כל מה שמיותר בחיים שלנו. לבחור את העצים שמכבידים על הנשמה שלנו, ולהשליך אותם לאש.

דמייני לרגע את הנפש שלך כמו בית. עם השנים, אנחנו מלקטות המון רהיטים ופריטים שלא תמיד בחרנו בהם. אני זוכרת שבבית הראשון שלנו קנינו ספה מיד שנייה, קיבלנו סכו"ם וצלחות מהמשפחה, ארון מחברים, שולחן מדיירים קודמים ואפילו כמה רהיטים משלימים שמצאנו זרוקים ברחוב. עם הזמן, קנינו ריהוט משלנו והתחלנו בבנייה מחודשת - של הבית ושל המשפחה שלנו. כך גם החיים שלנו.

נקי את רעשי הרקע

במהלך השנים, אנחנו מלקטות רהיטים מנטליים שלא בדיוק בחרנו בהם - כמו מחשבות מעכבות, הרגלים שוחקים ורעשי רקע. בלי ששמנו לב, הם הפכו לאורח בלתי רצוי בחיינו. אז מאיפה הם הגיעו ואיך נתנו להם מקום?

מאיפה אספנו מחשבות מעכבות?

מחשבות מעכבות הן לא מחשבות חיוביות. הן בדרך כלל מחשבות כמו "אני לא טובה מספיק" או "זה גדול עליי", שמורידות לנו את המוטיבציה או את הרצון להתקדם. אספנו את המחשבות הללו בנקודות ציון משמעותיות בחיינו:

· קולות מהילדות: משפטים ששמענו מההורים, מהמורים או מכל דמות סמכותית אחרת, הפכו עם הזמן לקול הפנימי שלנו, למרות שהם לא תמיד נכונים. למשל, כשהורה אומר לילד שלו "חבל שאתה לא יותר כמו דני", הילד יגדל בתחושה שהוא פחות טוב מאחיו או מחברו, למרות שלא כך המצב. ילדה ששמעה שוב ושוב מהמורה שלה ש"זה לא בשבילך", יכולה להרים ידיים עוד לפני שבכלל ניסתה.

· השוואות חברתיות: הרשתות החברתיות הן סוג של חלון ראווה, שמראה לנו עד כמה החיים של "ההיא" טובים יותר משלנו. זה גורם לנו לעסוק בלי סוף בהשוואות לאנשים אחרים, שאת חייהם האמיתיים איננו מכירים. תמונה אחת באינסטגרם לא משקפת את התמונה כולה, ובכל זאת היא גורמת לנו להרגיש "לא מספיק".

· מנגנוני הגנה: לפעמים הנפש שלנו מייצרת מחשבה מעכבת (כמו "עדיף לא להתחיל") כדי להגן עלינו מפני פגיעה או אכזבה. הנפש שלנו יודעת כמה נפגענו בעבר כשנכשלנו, ולכן היא מעדיפה למנוע מאיתנו לסבול שוב את אותו כאב ומשדרת לנו שבכלל לא כדאי שננסה. זה אומנם הרגל שנועד להגן עלינו, אבל הוא מפריע לתנועה שלנו בעולם.

מאיפה אספנו הרגלים שוחקים?

הרגלים שוחקים הם דפוסי התנהגות או פעולות אוטומטיות שאימצנו במהלך השנים, משום שבשלב מסוים בחיים הם שירתו אותנו או סיפקו לנו נחמה, אך כיום הם איבדו את יעילותם והפכו למעמסה. הרגלים אלו חוזרים על עצמם שוב ושוב ללא מחשבה מודעת, שוחקים את האנרגיה שלנו במקום להטעין אותנו במוטיבציה וגישה חיובית.

האם המחשבות שלך באמת שלך?

למשל, הנטייה לרצות אחרים היא הרגל שהתפתח לרוב כמנגנון הישרדותי או כדרך להשיג אישור חברתי. בשלב מסוים, הניסיון התמידי להיות בסדר עם כולם גורם לנו לשחוק את הגבולות של עצמנו ולאבד את הקול האישי שלנו.

דוגמה נוספת היא ביקורת עצמית, הרגל מנטלי אוטומטי של הפנמת קולות ביקורתיים מהחברה או מהעבר. המוח מתרגל לחפש פגמים כדי "לתקן" אותם, אך בפועל זהו הרגל ששוחק את הביטחון העצמי ואת היכולת שלנו להרגיש בנוח עם עצמנו.

מאיפה אספנו רעשי רקע?

רעשי רקע הם כל אותן השפעות חיצוניות שחודרות לתודעה שלנו ומפריעות לנו לשמוע את הקול האמיתי שלנו. הן נקראות רעש, כי בניגוד למחשבה מודעת (שבה את מחליטה משהו) הרעש פשוט נמצא שם. הוא יוצר עומס מנטלי ומעייף את הנפש. אם נחזור למטפורה של הבית, הרעש הוא לא הרהיטים שבחרת בעצמך, אלא המוזיקה הרועשת מהרחוב שלא מאפשרת לך להתרכז.

רעשי הרקע כוללים ציפיות של אחרים וכל אותן נורמות בלתי כתובות שאימצנו מהסביבה. למשל: "אני צריכה שהבית שלי תמיד ייראה מסודר" או "אני צריכה תמיד לחייך ולא להראות שקשה לי". אלו רעשים כי הם לא בהכרח הרצונות שלך, אלא מה שאת חושבת שמצפים ממך.

בדקי מה את רוצה לזרוק למדורה

לפעמים רעשי הרקע יכולים להיות קול של מורה, הורה או דמות מהעבר שביקרה אותנו. גם אם עברו עשרים שנה, הקול הזה עדיין מהדהד ברקע וגורם לנו להטיל ספק בעצמנו.

איך נדע מה עלינו לשרוף?

עוד לפני הבעירה, עלינו לדעת על מה אנחנו צריכות לוותר. נסי לקחת מחשבה או הרגל שמעסיקים אותך ולהעביר אותם בשלושת המבחנים הבאים:

1. מבחן האנרגיה: שאלי את עצמך האם המחשבה הזו ממלאת אותך במוטיבציה או משאירה אותך מרוקנת. מחשבה בונה היא גורמת לך לרצות לפעול, בעוד שמחשבה מיותרת יוצרת כבדות ועייפות עוד לפני שהתחלת. אם המחשבה הזו שואבת ממך את החיוניות - השליכי אותה למדורה.

2. מבחן האמת: לפעמים אנחנו סוחבות משפטים בראש ששייכים בכלל לדמויות שלנו מהעבר, כמו מורה ביקורתית, אמא דאגנית או סביבה לוחצת. האם הקול הזה, שאומר לך שאת לא מסוגלת, הוא באמת הקול שלך? האם את מסכימה עם המשפט הזה היום, כאישה בוגרת? אם זה קול זר שאימצת בטעות, הגיע הזמן לשחרר אותו.

3. מבחן התנועה: בדקי את ההרגלים שלך. האם ההרגל הזה (למשל, הרצון לרצות אחרים) עוזר לך לצמוח ולהיות הגרסה הטובה ביותר של עצמך, או שהוא משאיר אותך בלופ אינסופי של אותן טעויות? רהיט שתוקע את המעבר בחדר הוא רהיט שצריך לפנות.

4. מבחן הפחד: לפעמים אנחנו מפחדות שאם נשחרר את הביקורת העצמית נהפוך ליהירות, או שאם נשחרר את הצורך לרצות נישאר לבד. שאלי את עצמך מה הדבר הכי גרוע שיקרה אם המחשבה הזו פשוט תיעלם.

תרגיל כתיבה: המדורה האישית שלך

· קחי דף חלק ועט, ורבע שעה של שקט.

· כתבי את כל מה שמרגיש לך כבד כרגע. מחשבות, רגשות אשם, הרגלים מעיקים. תוציאי הכל על הדף.

· הקיפי בעיגול דבר אחד שאת מרגישה שהגיע הזמן לשרוף.

· ליד הדבר שהקפת, כתבי החלטה חיובית אחת שתחליף אותו. למשל: במקום "אין לי זמן לעצמי, כולם זקוקים לי", כתבי "כשאני מטעינה את עצמי, יש לי הרבה יותר מה לתת לאחרים". במקום "אני לא מספיק מוצלחת כמוה", כתבי "יש לי את המסע הייחודי שלי בעולם ואני בוחרת להתמקד בעצמי".

· אם את ליד מדורה, השליכי את הדף לאש. אם את בבית, פשוט קרעי אותו לגזרים. השריפה או הקריעה תאותת לנשמה שלך שהסיפור הזה נגמר.

ל"ג בעומר הוא ההזדמנות שלך להפסיק לסחוב עצים מיותרים. הלילה, השאירי את העול מאחור והפכי אותו לאור גדול. בהצלחה.