שביעי של פסח 2026 - כל המידע על החג, זמני כניסה ויציאה והלכות חשובות

החג השני של פסח, המכונה "שביעי של פסח", נקרא כך כיוון שהוא היום השביעי של חג הפסח. בנוסף, הוא מכונה גם "חג אחרון של פסח", שכן הוא חותם את ימי חג הפסח.

מתי יחול שביעי של פסח?

שביעי של פסח הוא היום השביעי והאחרון של חג הפסח, הנחשב ליום קדוש וליום טוב (יום חג) בארץ ישראל, וליומיים בחו"ל.

בישראל, החג השני של פסח (שביעי של פסח) חל השנה החל מיום שלישי, אור לכ"א בניסן, ומסתיים למחרת בערב, בצאת הכוכבים.

זמני כניסת ויציאת החג

ירושלים

כניסת החג: 18:27

יציאת החג: 19:41

רבנו תם: 20:21

תל אביב

כניסת החג: 18:44

יציאת החג: 19:43

רבנו תם: 20:18

חיפה 

כניסת החג: 18:37

יציאת החג: 19:43

רבנו תם: 20:20

באר שבע

כניסת החג: 18:44

יציאת החג: 19:42

רבנו תם: 20:20

המשמעות ההיסטורית של החג

ביום זה התרחשה קריעת ים סוף, שבה בני ישראל עברו ביבשה בתוך הים, ואילו המצרים רדפו אחריהם וטבעו. נס זה השלים את יציאת מצרים, בכך שהעביר את ישראל ממצב של עבדים נרדפים לעם חופשי לחלוטין.

סגולות בשביעי של פסח

ספרי החסידות מלמדים כי שביעי של פסח הוא יום גדול המסוגל לישועות, במיוחד בענייני פרנסה וזיווג, שעליהם נאמר כי הם "קשים כקריעת ים סוף". ביום זה נפתח הפתח לישועה, כפי שהיה בקריעת ים סוף, ומזכיר לנו שגם אנו יכולים לקרוע את "הים הפרטי" שלנו – להתגבר על מכשולים שנראים בלתי עבירים, מתוך אמונה מוחלטת בה'.

עוד על הסגולה לפרנסה ולזיווג בשביעי של פסח, היכנסו >>

מה עושים בשביעי של פסח?

זהו יום טוב, ולכן אסור לבצע בו מלאכה, בדומה לשבת.

לקראת כניסת החג מדליקים נרות, ובליל החג עורכים קידוש וסעודה חגיגית, כפי שנעשה בליל הסדר. למחרת, בבוקר החג, ממשיכים בתפילות מיוחדות ובסעודת חג נוספת.

מנהג המימונה

המימונה היא מסורת בקרב יהודי צפון-מערב אפריקה, ובעיקר יהדות מרוקו, הנחגגת במוצאי שביעי של פסח – בישראל בכ"ב בניסן, ובחו"ל בכ"ג בניסן.

מקור השם "מימונה" מיוחס למילה "אמונה". לאחר חג הפסח, כאשר הגאולה עדיין לא הגיעה, החגיגה נועדה להזכיר ולהעצים את האמונה בביאת המשיח.

דעה נוספת קושרת את שם החג להילולה לזכר רבי מימון, אביו של הרמב"ם, אשר לפי מסורת מסוימת יום פטירתו חל בתאריך זה.

אחד המנהגים המרכזיים של המימונה הוא הכנסת אורחים רחבה, מתוך חיזוק קשרי הידידות והאהבה בין בני ישראל. 

על שולחן המימונה מונחים בעיקר מאכלים מתוקים, כסמל לתקווה לשנה של מתיקות וברכה. הממתקים והריבות כולם כשרים לפסח, משום שהוכנו במהלך החג ממרכיבים כמו תמרים, אגוזים, שקדים וסוכר, ללא קמח או חמץ.

המופלטה, שהיא אחד הסמלים המרכזיים של המימונה, נאפית רק לאחר צאת החג. אכילת החמץ מיד עם צאת הפסח מסמלת את העובדה שלא נמנענו מאכילתו מטעמי דיאטה או הרגל, אלא מתוך קיום מצוות ה', ולכן עם תום החג אפשר לשוב וליהנות ממנו בשמחה.

רוצים מתכון קליל למפלטה? היכנסו לכאן >>