לא רק הטיל: סכנת הרסיסים הקטלניים לאחר היירוט

מאז תחילת המלחמה עם איראן נפצעו בישראל כ-3,200 בני אדם. רובם נפגעו באורח קל בעקבות נפילות, חבלות או תוך כדי ריצה למרחבים מוגנים בעת האזעקות. לצד פציעות אלה, מתמודדים בתי החולים גם עם פצועים שנפגעו מרסיסים ומחלקי טילים שנפלו לקרקע לאחר פעולות היירוט בשמיים.

פרופסור רמי מושיוב, מנהל האגף האורתופדי בבית החולים הדסה ומומחה לטראומה אורתופדית, הסביר בראייון לאתר mako כי מאחורי המונחים "רסיסים" ו"חלקי יירוט" מסתתרת סכנה משמעותית בהרבה מכפי שנדמה לציבור.

פררופסור מושיוב הסביר: "הרסיסים שמדברים עליהם במלחמה הנוכחית הם לא סתם רסיסים. אלה לעתים חלקי טילים גדולים מאוד. זה כאילו נוחתת מכונית מהשמיים. כשמאסה כזאת נופלת מגובה ובעוצמה גדולה - הנזק יכול להיות אדיר, וקשה מאוד לצאת מסיטואציה כזו בחיים. אם אדם נמצא סמוך לנפילה - הפגיעה עלולה להיות הרסנית".

לדבריו, הסכנה אינה מוגבלת רק לחלקים הגדולים. גם רסיסים קטנים יותר עלולים לגרום לפציעות חמורות, ולעיתים מסכנות חיים: "אלה יכולים להיות רסיסים של טילים, פגזים או אפילו חלקי בניין שמתעופפים בעקבות הפיצוץ. הכל תלוי באיזה אזור או איבר בגוף הרסיס פוגע, באיזו עוצמה הוא נכנס, מה גודלו ומאיזה חומר הוא מורכב. כל אלה משפיעים על חומרת הפציעה".

מושיוב הדגיש כי לעיתים הנזק האמיתי אינו נראה לעין: "לפעמים פצע הכניסה של הרסיס קטן מאוד - אבל בגלל האנרגיה והגל שהוא יוצר בתוך הרקמות, הנזק בפנים גדול בהרבה".

לדבריו, צוותי הטראומה בישראל מכירים היטב פציעות מסוג זה: "באינתיפאדה השנייה, למשל, טיפלנו בבית החולים בפצועים רבים מפיגועי התאבדות, ורבים מהם הגיעו מלאים ברסיסים קטנים. אלה יכולים להיות חלקים זעירים מאוד - אבל אם הם פוגעים במקום הלא נכון, זה עלול להסתיים במוות".

הוא הביא כדוגמה מקרה שטופל לאחרונה: "הגיעה אלינו מטופלת מהזירה בבית שמש עם פציעה קלאסית של פגיעת רסיס. הרסיס נכנס לחלק התחתון של הירך - אזור שבו עוברים גם כלי דם מרכזיים. היא פונתה עם חוסם עורקים, כי מדובר בעורק שפגיעה בו יכולה להרוג".