לא רק מה אוכלים, אלא איך: למה קצב האכילה חשוב לבריאות?

כשמדברים על תזונה ובריאות, רוב השיח מתמקד בשאלה מה אנחנו אוכלים: פחות סוכר, יותר ירקות, חלבון כזה או אחר. אבל יש גורם אחד משמעותי לא פחות, שלרוב כמעט ולא מקבל תשומת לב - קצב האכילה. אכילה מהירה הפכה אצל רבים מאיתנו לברירת מחדל: ארוחה שנאכלת תוך כדי עבודה, עמידה במטבח, נהיגה או שיחה בטלפון. הבעיה היא שהגוף לא בנוי לעבוד בקצב כזה, והוא גם לא תמיד מספיק "להודיע" לנו מתי באמת שבע.

המנגנון שהגוף לא מספיק להפעיל

תחושת שובע לא מופיעה ברגע שהאוכל נכנס לפה. לוקח לגוף כ-15-20 דקות לשחרר הורמונים, שמאותתים למוח שהגיעה נקודת השובע. כשאוכלים מהר, קל מאוד לעבור את הכמות שהגוף באמת צריך, פשוט כי האות עדיין לא הגיע.

התוצאה מוכרת: תחושת כבדות, נפיחות, עייפות אחרי האוכל, ולעיתים גם אכילה מופרזת בלי שנרגיש.
כשאנחנו בולעים מהר את האוכל ולא לועסים מספיק, האוכל לא מספיק להתעכל. זה אולי נשמע שולי, אבל הלעיסה היא השלב הראשון והחשוב בעיכול. אוכל שלא נלעס היטב מקשה על מערכת העיכול, עלול לגרום לגזים, לאי נוחות ולעיתים גם לצרבות.

לעומת זאת, אכילה איטית ומודעת מאפשרת למערכת העיכול לעבוד בצורה רגועה ויעילה ומפחיתה עומס מהקיבה ומהמעיים.

הקשר בין קצב אכילה לאכילה רגשית

אכילה מהירה מתרחשת לעיתים קרובות במצבי סטרס, עייפות או הצפה רגשית. במצבים כאלה אנחנו אוכלים כדי "לסיים"  או לנחם את עצמנו על היום שעברנו, ולא באמת מתוך הקשבה לגוף. 

האטה בקצב האכילה מאפשרת לנו להיות יותר מרוכזים בארוחה, לשים לב לטעמים ולמרקם, ולעיתים גם להבין שאנחנו לא רעבים כמו שחשבנו, אלא פשוט זקוקים להפוגה מהיום.

אז איך מצליחים לעשות שינוי?

לא צריך לאכול עם שעון או לספור לעיסות. מספיקים כמה שינויים קטנים:

* להניח את המזלג על הצלחת בין ביס לביס.

* לאכול בישיבה ולא בעמידה ("על הדרך").

* לנסות לא לאכול מול מסך לפחות בארוחה אחת ביום.

* לקחת נשימה קצרה לפני שמתחילים לאכול.

אלו אומנם פעולות קטנות, אבל ההשפעה שלהן מצטברת.

אכילה בריאה מתחילה מהמזון שאנו בוחרים לשים בצלחת, אבל כוללת גם את האופן שבו אנחנו אוכלים ולועסים את האוכל שלנו. אם תצליחו לשלוט בעצמכם בזמן הארוחה, תוכלו לשפר את הבריאות ותרוויחו שיעור מעולה בדחיית סיפוקים בשאר התחומים בחייכם.