2 הגורמים האלה עשויים להעלות סיכון לדמנציה

דו"ח חדש של ועדת The Lancet מאגד נתונים ממחקרים רבים ומציג שני גורמי סיכון נוספים לדמנציה שניתנים לטיפול: כולסטרול גבוה לאחר גיל 40 ובעיות ראייה שלא מקבלות מענה. לצד גורמי הסיכון שכבר זוהו בעבר, הממצאים מצביעים על כך שכ־49% ממקרי הדמנציה בעולם קשורים לגורמים שאפשר להשפיע עליהם במהלך החיים.

החוקרים ניתחו מחקרים על כולסטרול והשפעתו על תפקוד המוח, לצד מחקרים שבחנו את הקשר בין ירידה בראייה לבין ירידה קוגניטיבית. שתי התופעות, כך עולה, עשויות להאיץ תהליכים ניווניים במוח. ד"ר ארמן פשאראקי־זאדה מ-Yale, שאינו חלק מצוות הדו"ח, מסביר: "זה לגמרי הגיוני מבחינה ביולוגית - רבים מגורמי הסיכון האלה קשורים אחד בשני ומשפיעים זה על זה".

לפי הדו"ח, כולסטרול LDL גבוה תורם לשינויים בכלי הדם המספקים דם למוח. כאשר זרימת הדם נפגעת לאורך זמן, תאי מוח רגישים לנזק ולעיתים אינם מצליחים להתאושש. המצב עלול להוביל לפגיעה קוגניטיבית מצטברת, במיוחד אם גורמי סיכון נוספים נוכחים.

גם בעיות ראייה שלא מטופלות עשויות לתרום לעלייה בסיכון. מחקרים מצביעים על כך שכאשר הראייה נפגעת, אנשים נוטים להמעיט בפעילות הדורשת מאמץ מחשבתי, לצמצם יציאות מהבית ולהפחית קשרים חברתיים. כל אלו מגבירים סיכון לדמנציה, מפני שהגירויים השכליים והחברתיים הם מנגנוני הגנה חשובים על המוח. בנוסף, בעיות ראייה שכיחות יותר אצל אנשים עם לחץ דם גבוה, סוכרת או כולסטרול גבוה - כך שההשפעה המצטברת משמעותית עוד יותר.

לצד שני הגורמים החדשים, הדו"ח מזכיר רשימה של גורמי סיכון מוכרים: עישון, השמנה, יתר לחץ דם, פעילות גופנית נמוכה, דיכאון, בידוד חברתי, ירידה בשמיעה, סוכרת, זיהום אוויר וגורמים נוספים. ההערכה היא שכ-40% ממקרי הדמנציה היו עשויים להימנע או לפחות להתעכב משמעותית אם גורמים אלו היו מטופלים בזמן.

הדו"ח ממליץ לפעול כבר באמצע החיים, בגיל 40-60, כשהשפעת הטיפול משמעותית יותר. שמירה על איזון לחץ דם, טיפול בכולסטרול, בדיקות ראייה סדירות, פעילות גופנית קבועה והפסקת עישון - כל אלו עשויים להפחית סיכונים מצטברים. ד"ר פשאראקי-זאדה מדגיש: "המוח שלנו גמיש מאוד. גם אם מתחילים לשנות הרגלים בגיל 70, 80 או 90 - המוח מגיב. זה אף פעם לא מאוחר מדי".