אבולוציה: כיצד מדען המחשבים המוביל גילה את האמת?

ישנן כל מיני טענות מול תורת האבולוציה. יש שיאמרו – לא סביר, לא הגיוני, מוזר. אבל בין מתנגדי האבולוציה בשנים האחרונות בולט איש מחשבים, ד"ר וינסטון אוורט, מדען מחשבים מוביל מאוניברסיטת ביילור, שטוען טענות פשוטות מאד: זה לא עובד. לא מבחינת סברה וממצאים, רעיונות, אלא עובדתית, מתמטית. הוא יוצר מודלים ממוחשבים שקובעים: לא יתכן, אבולוציה לא יכולה ליצור חיים.

מבחינה מתמטית עובדתית, שורת הקוד של הדנ"א היא שורת קוד שנכתבה ע"י ישות תבונית, ולא יתכן שהתפתחה באופן אבולוציוני. זהו מידע שלא יכול להיווצר בתהליך אבולוציוני או אקראי, בלתי אפשרי טכנית.

 בספרו "האינטארקציה ההיסטורית בין אמונה למדע" סוקר אוורט את תולדות הכפירה, המנכסת לעצמה את המדע, ומראה שבניגוד לדימוי כאילו האמונה או המאמינים התנגדו לחידושי המדע, הרי שהמציאות היא בדיוק להיפך. הידיעות המבוססות והרציניות היו תמיד חלק בלתי נפרד מתפיסת העולם האמונית. רק כאשר המדע הפופולארי הפך להיות חלק מממסד מטריאליסטי, נוצר הדימוי של דת המתנגדת למדע ולהיפך.

בריאיון מספר וינסטון שהגיע לתחום המחקר הזה בגיל צעיר, כאשר חבר אמר לו שהוא "חייב" לקרוא את ספריו של האבולוציוניסט דוקינס, שמראה כמה האבולוציה פשוטה ומוכחת. וינסטון קרא את הספר, ראה בו התייחסות לסימולציית מחשב שאמורה לדמות תהליך אבולוציוני, והתיישב לבדוק את הנושא ברצינות. האם סימולציית מחשב יכולה להראות דבר כזה? או שמא להיפך?

הוא החל לעבוד על הנושא בהדרכת פרופסור פול בראון ופרופסור רוברט מקס, וגילה את האמת המפתיעה: סימולציות מחשב קובעות כי תהליך אבולוציוני הוא בלתי אפשרי. המוח האנושי לא יכול באמת לחשב בצורה מדויקת וברורה כמה אטומים צריכים לזוז לאן ובכמה זמן, כדי שאבולוציה תתרחש. אנשים יכולים לספר באופן כללי סיפורים על מוטציות, שינויים, אירועים וכו', אבל איך זה עובד במציאות? את זה רק בינה מלאכותית יכולה לחשב.

ובכן, הבינה המלאכותית, סימולציית המחשב המנסה לחשב בפועל את ההיתכנות, קובעת שהדבר בלתי אפשרי!

מה שמעניין הוא התייחסותו של הממסד המדעי. וינסטון קיבל תואר דוקטור על עבודתו זאת, אף על פי שעבודות העוסקות בהכחשת אבולוציה נדחות על הסף, דווקא כיוון שהוא לא עסק בטיעונים כלליים, אלא רק בבדיקות ממוחשבות.

בריאיון לתקשורת נשאל וינסטון: מה עושים כאשר בכל אופן נתקלים בסתירה בין האמונה למדע? תשובתו היתה כי הנתונים המדעיים, כשהם מובנים כראוי, תואמים את האמונה ואת הטקסט של התורה כאשר היא מתפרשת כראוי. סתירה לכאורה בין השניים נובעת אך ורק מטעות בהבנת המדע או טעות בהבנת התורה. לא תמיד אנחנו יודעים היכן הטעות, כאן או כאן, אבל ברור שזו טעות.

בספרו הוא עוסק גם בשאלות קלאסיות, כגון: משמעות "המים העליונים"; מה היה מקור האור שנברא ביום הראשון, לפני השמש; האם ניתן לזהות את ארבעת הנהרות הזורמים מגן עדן. אבל כאמירה כללית הוא אומר, לא צריכים  למהר ולהסיק מסקנות. במשך אלפיים שנה היה קונצנזוס שהעולם הוא נצחי, קדמון, ובדורות האחרונים הבינו שזה לא נכון, שהעולם מתחדש. גם אם משהו מקובל בזמננו, אין למהר ולחשוב שזו אמת מוחלטת. מתוך מעקב אחרי ויכוחים בין מאמינים לחוקרים לא מאמינים, הרבה פעמים רואים שהמאמינים צדקו, להיסטוריה יש הרבה סבלנות.