"השערות פורחות באוויר": הסופר שנמאס לו מסיפורי אבולוציה

דורון קורן הוא סופר, מבקר ועיתונאי, שנושא תארים ושורה של פרויקטים מפורסמים בתחום הספרות והפובליציסטיקה. בין שאר הנושאים שהוא כותב עליהם, בעיתון הארץ, ישנו נושא שמרגיז אותו במיוחד. וכך הוא כותב ככותרת: "לא ייאמן כמה מטופש לפעמים יכול להיות חקר האבולוציה".

את הביקורת, הוא מעביר על העיתון שלו, שהוא כותב בו: "שלושה מאמרים אופייניים שפורסמו לאחרונה במדור המדע של 'הארץ' מציגים מחקר אבולוציוני שכולו השערות פורחות באוויר, המוציאות שם רע לחשיבה מדעית אמיתית ולגילויים מדעיים אמיתיים".

אחת הדוגמאות היא מחקר שפורסם ב"הארץ", שסקר שורת ממצאים והבטיח בכותרתו: "כך התפתחה יכולת התעופה ארבע פעמים במהלך ההיסטוריה". וכאן שואל דורון קורן: האם אנחנו מדברים על מדע? מחקר? הרי הקורא את הכתבה עצמה, אחרי הכותרת שקובעת "כך התפתחה", מגלה כי הדברים כתובים בסגנון של: "ככל הנראה", "ייתכן", "אפשרות נוספת", "לפי הסבר חלופי", "אולי", זאת לצד: "חור של עשרות מיליוני שנים בשכבת המאובנים", "החידה הגדולה" (שלא נפתרה), "אחת התעלומות הגדולות" (שלא נפתרו), "מוטציה יחידה היתה יכולה לגרום" (ואין הוכחה שגרמה), "חידושים שנוצרו יש מאין", "האבולוציה כאן מסתורית", "אי הבהירות גדולה", "סימן שאלה משמעותי", "ישנן תיאוריות רבות", "הסבר אפשרי אחד", "סיבה אפשרית נוספת" – ויש עוד, כאמור.

אולי זה טוב כסיפור, אבל מדוע זה מוצג כמדע? כמחקר? כדבר שהוכח?

קורן מצטט מתוך ה"מחקר" את ההסבר שמסר פרופ' אריאל צ'יפמן, ביולוג אבולוציוני מהאוניברסיטה העברית, לכתב אסף רונאל: "צ'יפמן מספר כי הציפורים התפתחו ממינים של דינוזאורים מכוסי נוצות… ככל הנראה, הטירנוזאורוס רקס האימתני היה מנוצה, לפחות בשלבי חייו המוקדמים. עם הדורות, הנוצות הפכו מורכבות יותר… בשלב מסוים, אחד מאותם דינוזאורים מנוצים, שחי על צמרות עצים, גילה ככל הנראה כי הנוצות יכולות לעזור לו לדאות ולשהות זמן רב יותר באוויר, אומר צ'יפמן. אם כי לפי הסבר חלופי, היה זה דווקא דינוזאור שוכן קרקע שמצא שהנוצות עוזרות לו בניתור, בדומה לכנפי התרנגול היום".

"הבנתם? אחד מאותם דינוזאורים שכוסו ב'מקרה' בנוצות, גילה כי נוצות יכולות לעזור לו לדאות, וכשהוא גילה זאת בתודעתו הדינוזאורית וראה כי טוב, הוא המשיך לדאות עוד ועוד עד שהתפתחו כנפי הציפור. לא השתכנעתם? טוב, יש גם 'הסבר חלופי' עם דינוזאור אחר. ולאורח החשיבה הילדותי הזה, לרפיון הלוגי הזה, לתיאוריה המנוחשת הזאת שמעופפת בקלילות מעל אינספור שלבי ביניים טעוני-הסבר בתוך חלל עצום של היעדר ממצאים, קוראים 'מדע'. לא ייאמן".

קורן ממשיך ומראה את חולשת הטיעונים, תיאורי רצף של יצורים שרובם דמיוניים, ואין לנו שום מידע עליהם, מוצגים כעובדות. טענה כי דמיון בין מינים מוכיח "התפתחות אקראית", ולא "יד מתכננת אחת". התיאוריות המבססות את השערת האדם הקדמון לזניו בעיקר על כמה גולגולות ועצמות מסכנות שהתגלו במערות ברחבי העולם, תוך התעלמות מהמחסור הזועק במאובנים של מיליארדי שלבי-הביניים שהיו אמורים לכאורה להיווצר בדרך מן הכלום אל אדם כלשהו.

קורן ממשיך ומפרק אחת לאחת תיאוריות שמוצגות במאמרים פופולאריים כעובדות. מחקר אחר מציג כעובדה מחקרית את "השפעת הגנים הניאנדרטליים על הקורונה". היה אי פעם אדם קדום שמכונה "ניאנדרטלי" (שרידיו נמצאו בעמק ניאנדרטל בגרמניה, נניח), והגנים שלו מגדילים פי שלושה את הסיכוי לקורונה קשה. מדובר ברעיון מפוקפק בלי שום סימוכין והסבר, ובעיקר: סותר את המציאות. בנגלדש, שבה 63% מהאוכלוסייה נושאת לפחות עותק אחד של רצף ה-DNA המדובר, ממוקמת רק במקום ה-26 בעולם בהידבקויות קורונה, וכך הלאה. דברי הבל מגובבים, שזוכים לאצטלה של קדושה בגלל שהם קשורים למילת הקסם 'אבולוציה'. רק תעז לערער עליהם.

קורן מסיים את דבריו בקטע חריף: "העולם המערבי שרוי בטמטום כבד בניסיונו לאנוס את המציאות אל תוך תיאוריה חסרת שחר, לנפק הסברים מאולצים למה שאינו ניתן להסבר. מתברר כי הסגידה לאלילי האבן והעץ של ימי התנ"ך ולפסלי השיש בימי יוון ורומי לא השתנתה במהותה, אלא התגלגלה לעבודת אלילים אבולוציונית שגם היא מייחסת לחומר חוכמה ויכולת בריאה. על זאת כבר אמר הנביא ישעיהו: "הַפְכְּכֶם אִם-כְּחֹמֶר הַיֹּצֵר יֵחָשֵׁב כִּי-יֹאמַר מַעֲשֶׂה לְעֹשֵׂהוּ לֹא עָשָׂנִי" (כ"ט, ט"ז). כלומר, אתם הופכים את היוצרות ("הפככם") כשהחומר נחשב בעיניכם ליוצר, וכשהמעשה הברוא (האדם, למשל) אומר לעושהו "לא עשני". וכך ממשיכים מאמיני דארווין לתעות בתוהו אבולוציוני ולברוא מגדלי השערות הקורסים לתוך אי הגיונם".