"וחי בהם": כך ניתן לצום ביום כיפור - למרות הגיל המתקדם

מידי שנה לקראת יום כיפור אני נשאל בנושא הצום במצבים רפואיים שונים. כך גם בתשעה באב וביתר הצומות.

אם כן, מה המיוחד בצום יום הכיפורים? בצום זה הפניות הן מאנשים שרוצים לצום למרות מצבים רפואיים העלולים לסכן אותם, ותפקידי להבהיר את חשיבות "וחי בהם", ולהורות לאכול או לשתות לשיעורים, ודווקא זה קיום הצום כהלכתו. זכורה לי מטופלת בת 100 שהתעקשה לצום, ולא הואילו טענותיי שהיא זקוקה לפחות לנוזלים. טענתה הייתה חזקה: "כל חיי צמתי, ואין סיבה שבגיל מאה אחדל".

כשדיברתי עם בנה לאחר הצום, הוא ענה לי: "ברור שאמא צמה...".

הבנתי שלא הגיל הוא הקובע (את זה כבר למדתי), אלא הרצון והאמונה. כרופא גריאטר נהניתי מסרבנותה ומיכולת האוטונומיה שהציגה.

המקרה השני היה של גבר בן 85 שצם כמובן, אבל בנוסף לצום המשיך ללכת כמנהגו לכותל מביתו המרוחק כ-10 ק"מ, בדרך הרצופה עליות ומורדות, הלוך וחזור. השאלה שנשאלתי האם להורות לו לחדול מההליכה, ובעצם האם יש סיכון גופני בהליכתו.

התלבטתי. האיש היה בריא, לא נטל תרופות, והוריו נפטרו בשיבה טובה, רק שהגיל היווה גורם סיכון. השאלה הייתה: מחד האיש בריא ומסוגל ללכת לכותל ולחזור, וגם רצונו כבודו, אך מאידך האם אין סיכון בהליכה? האם ההליכה אינה מאמץ גופני ניכר שעלול להגביר את גורמי הסיכון של הצום?

ידעתי כי מאחר וצפוי מזג אויר חם מאוד, הוא יאבד נוזלים דרך הזיעה, בנוסף על הירידה הצפויה בנפח הנוזלים עקב הצום, מה שעלול לגרום בעקיפין להתייבשות וצמיגות הדם תעלה, ואז קיימת סכנה לקרישיות-יתר של הדם ועלול להתפתח קריש דם שיחסום את זרימת הדם לאבר חיוני (לב, מוח, כליות) ופגיעה בתפקודו.

הסבר קצר: הדם מורכב מתאים בעיקר אדומים, וסרום שזה נוזל בעיקר של מים שבתוכו התאים 'שוחים'. כל ירידה בנפח המים מעלה את צמיגות התאים, מאטה את זרימת הדם ואת הסיכון לקרישת הדם. גם המלחים (נתרן ואשלגן) הנמצאים בסרום עולים – דבר שעלול להשפיע על המוח ועל קצב הלב.

באנשים בריאים הגוף יודע לאזן את עצמו. אבל אנשים הסובלים מטרשת עורקים, שעברו התקפי לב, אירוע מוחי, מחלת סוכרת, יתר שומנים ויתר לחץ דם, צריכים להימנע מפעילות פיזית נוספת שגורמת לאובדן נוזלים בגוף. לכן המלצתי למטופל להימנע מההליכה לכותל עקב לקיחת סיכון-יתר לצמיגות הדם, או לחילופין - שתייה לשיעורין במהלך הדרך.

המלצה נוספת הקשורה לצום יום כיפור היא העמידה הממושכת במהלך התפילה, העלולה גם היא להעלות את צמיגות הדם ברגליים ולגרום לקרישיות הדם. יש להיות ערניים ולהניע את הרגליים במהלך הישיבה והעמידה הממושכת, וכן גם בזמן שינוי תנוחה מישיבה לעמידה יש להמתין מספר שניות ליציבות הגוף, שכן החשש הוא מנפילת לחץ דם והתעלפות.

לפני הצום יש לשתות מים ברווחה, ולהימנע משתיית משקאות ממותקים וקפה. מומלץ לצרוך פחמימות מורכבות המתפרקות לאט, כמו אורז מלא וקטניות. במהלך הצום יש להיות קשובים לסימנים של סחרחורות, חוסר יציבות ובלבול, ובמידה והם מתרחשים - להפסיק את הצום.

שיהיה צום קל וגמר חתימה טובה.

ד"ר אפרים יאול הינו רופא גריאטר