כתב זכויות קאליש: מדוע שרפו המפגינים עותק של המסמך העתיק?

בשנת 2021, בעיר קאליש שבפולין, התקיימה הפגנה של הימין הקיצוני האנטישמי. המפגינים נופפו בשלטים וקראו קריאות כגון "מוות ליהודים" ו''יהודים הם אויבי פולין''. ההפגנה הזו יכלה להיות עוד אירוע שגרתי של שנאה, אך היא התבלטה במעשה סמלי מזעזע: שריפת העתק של כתב הזכויות של קאליש, מסמך היסטורי משנת 1264. מעשה זה, שהתרחש ביום העצמאות הפולני, עורר גינויים חריפים ברחבי פולין ובעולם היהודי. מהו כתב הזכויות של קאליש, שכמעט שמונה מאות שנים לאחר שנכתב עדיין מעורר רגשות כה עזים? מדוע בחרו המפגינים לשרוף דווקא אותו? הכירו את כתב הזכויות של קאליש, המכונה לעיתים ה"מגנה כרטה" של יהודי פולין.

המגנה כרטה, שנחתמה ב-1215 באנגליה, היא אבן דרך בהיסטוריה. המגנה כרטה סימלה את זרעיה של הדמוקרטיה המודרנית. היא כפתה על המלך ג'ון מגבלות על כוחו המלכותי, הבטיחה זכויות לאצילים, הגנה על חירויות הכנסייה והבטיחה צדק מהיר לכל האזרחים. מסמך זה, שנכתב בדיו על קלף, היה חוזה בין המלך לעמו, שטמן בחובו את הרעיון שהמלך הוא לא כל יכול על עמו.

כתב הזכויות של קאליש, שהוענק ב-1264 על ידי הנסיך בולסלב החסיד, שיקף חזון דומה של הגנה וצדק, אך עבור יהודי פולין. מטרתו הייתה לעודד יהודים, שסבלו מרדיפות קשות במערב אירופה, להגר לפולין ולהשתלב בכלכלתה המשגשגת. בעוד שבמערב אירופה, כגון בגרמניה, יהודים התמודדו עם עלילות דם, גירושים והגבלות חמורות על מסחר ומגורים, כתב הזכויות של קאליש שינה את המציאות באופן מהפכני. הוא העניק ליהודים הגנה משפטית מפני האשמות שווא, חופש לעסוק במסחר ובהלוואות, זכות לנהל בתי דין קהילתיים, והגנה על חופש דתם, כולל איסור על חילול בתי כנסת. בניגוד למעמדם השברירי והבלתי יציב במקומות אחרים, שבהם היו חשופים לאלימות ולגחמות שליטים, הכתב הפך את פולין למקלט של יציבות ותקווה.

כתב הזכויות של קאליש נולד מתוך הכרה בתרומה הכלכלית של יהודים לממלכת פולין, שהייתה זקוקה לסוחרים ובעלי מלאכה מיומנים בעיר כמו קאליש, מרכז מסחרי תוסס במאה ה-13. בולסלב החסיד, שליט נאור לשעתו, הבין כי מתן הגנה ליהודים ימשוך אותם להתיישב באזורו ולתרום לשגשוגו. המסמך, שכלל 37 סעיפים, נכתב בהשראת כתבי זכויות קודמים, כמו זה שהעניק המלך אוטוקאר השני ליהודי בוהמיה ב-1254, אך היה מקיף יותר. בין היתר, הוא קבע כי נוצרי המאשים יהודי בעלילת דם חייב להציג ראיות מוצקות, תוך הטלת קנסות כבדים על האשמות שווא. הוא אפשר ליהודים לרכוש נכסים, לעסוק בהלוואות בריבית – מקצוע שנאסר על נוצרים באותה תקופה – ולנהל את חיי הקהילה שלהם באוטונומיה, כולל הקמת בתי דין שישפטו בסכסוכים פנימיים.

יתרה מכך, הכתב אסר על התערבות בענייני הדת היהודית, והבטיח הגנה על בתי כנסת מפני חילול. הסיפור שמאחורי הכתב משקף חזון של דו-קיום, שבו שליט ראה ביהודים לא רק זרים, אלא שותפים לבניית חברה משגשגת. שריפת העתקו ב-2021 הייתה ניסיון למחוק את המורשת הזו, שהפכה את פולין למקום שבו יהודים יכלו, לראשונה, לחיות בכבוד ובביטחון יחסי.

ובאמת, יהודים רבים נהרו לפולין בעקבות כתב הזכויות של קאליש, שהפך את הממלכה למגדלור של תקווה בלב יהודי אירופה. התנאים הנוחים שהעניק הכתב – חופש כלכלי, הגנה משפטית וחירות דתית – הביאו לפריחה חסרת תקדים של יהדות פולין. תוך זמן קצר התמלאה פולין באינספור קהילות יהודיות תוססות, שהפכו אותה למרכז התורני הגדול ביותר של יהדות אשכנז, לצד ליטא, מעמד שנשמר עד השואה. הכתב, שאושר מחדש על ידי מלכים כמו קאזימיר הגדול ב-1334 וזיגמונד הראשון ב-1539, שימש כבסיס לזכויות היהודים במשך מאות שנים, עד שתוקפו פקע עם חלוקת פולין ב-1795 והשתלטות מעצמות זרות על הממלכה.

במשך תקופה ארוכה נהנו יהודי פולין מזכויות שלא היו זמינות להם בשאר אירופה, מה שהפך את הכתב לסמל של דו-קיום ושגשוג. זו בדיוק הסיבה שבגללה בחרו האנטישמים ב-2021 לשרוף את העתקו: מבחינתם, כתב הזכויות של קאליש סימל את קבלתם של היהודים לפולין ואת הרעיון המהפכני שגם ליהודים מגיעות זכויות שוות. שריפתו הייתה ניסיון נואל למחוק את המורשת הזו. למעשה, אותם אנטישמיים לא היו צריכים לטרוח: סבותיהם שרפו יותר מכתב הזכויות. הם סייעו לנאצים ושרפו את יהודי פולין עצמם. התקופה שבה היהודים היו שותפים של הפולנים הסתיימה מזמן, אבל התורה שפרחה בעקבות אותה הבנה בין היהודים לפולין נשארה איתנו עד היום, כמו גם זכרה של סופה של יהדות פולין.