מסתורי: איך ראש המודיעין הנאצי הבריח מאות יהודים מתחת לאף של היטלר?

סיפורו של וילהלם קנריס הוא סיפור מסתורי של אדם שפעל למען תבוסת מדינתו, אך לא ממניעים בוגדניים, אלא דווקא מתוך תחושת שייכות חזקה ואמונה במדינתו.

אדמירל וילהלם פרנץ קנריס היה ראש ה"אבווהר" – שירות המודיעין הצבאי של גרמניה בתקופת מלחמת העולם השנייה.

בתוקף תפקידו, הוא היה האחראי על השגת המידע על כוחות בעלות הברית. אך למעשה, הוא פעל לפעמים למנוע העברת מידע חיוני לידי הפיקוד הגרמני, ואף עשה את ההיפך מתפקידו, והעביר מידע קריטי על הכוחות הגרמנים לידי בעלות הברית, כדי לגרום לתבוסתה של גרמניה במלחמה.

בינואר 1935 מונה קנריס לראש האבווהר. בתקופה זו האמין קנריס ביכולותיו של היטלר לשקם את גרמניה, ולמנוע את התפשטות הקומוניזם בעולם, ופעולותיו אז, נבעו מתוך אמונה מוחלטת בהיטלר ובדרכו.

אך לקראת שנת 1938 החל קנריס להתפכח מאשליה זו, ולהבין שהיטלר הוא מטורף שמוביל את גרמניה לקראת הרס וחורבן מוחלט.

גם סגנו של קנריס, הגנרל הנס אוסטר, היה בדעה אחת עם מפקדו, ובעקבות כך התרכזה במפקדת האבווהר קבוצה של מתנגדי המשטר הנאצי, ששאפו להפלת המשטר וניסו למנוע את פריצתה של המלחמה, שלדעתם הייתה אמורה להביא חורבן על גרמניה – כפי שאכן אירע לבסוף.

כבר באותה השנה הכינו קנריס וסגנו תוכנית להפלת המשטר הנאצי, במידה והיטלר יפתח במתקפה לכיבוש חבל הסודטים. אך הסיפוח, שהתרחש ללא שום ירייה, גרם לכך שתוכניותיהם לא יצאו אל הפועל.

עם פתיחת המלחמה, מצא קנריס את עצמו נלחם בארגון שבראשו הוא עומד.

הדברים הגיעו עד כדי כך, שסגנו של קנריס מסר לנספח הצבאי הבלגי הודעה מוקדמת על תוכניות הגרמנים לפלוש להולנד וארצות השפלה, אף על פי שבסופו של דבר הודעה זו לא הועילה להם בשדה הקרב.

קנריס, שדיבר ספרדית שוטפת, נפגש באופן אישי מספר פעמים עם נשיא ספרד, פרנסיסקו פרנקו, במטרה לשכנע אותו שלא כדאי לו להצטרף למלחמתה של גרמניה. הוא פרס בפניו את משנתו, לפיה גרמניה עתידה להפסיד במלחמה זו, שמוטב לה שלא באה לעולם כלל.

שכנועיו נשאו פרי, וספרד אכן הצהירה על ניטרליות, ונמנעה מלסייע לגרמניה במלחמה, למרות הקשרים הטובים שהיו קיימים בין פרנקו להיטלר, שסייע לפרנקו בעת מלחמת האזרחים הספרדית מספר שנים לפני כן.

בשנת 1943 היה קנריס מעורב בניסיון ההתנקשות בהיטלר, כאשר מספר קצינים גרמניים ניסו להחדיר פצצה למטוס שבו טס היטלר.

יש הטוענים שקנריס היה שותף בתוכנית באופן פעיל. אך גם אם לא כך היו פני הדברים, הרי ברור שהוא ידע על התוכנית, והניח לקושרים להשתמש במשאבי האבווהר, כגון זיוף מסמכים ושינוע חומרי חבלה, לצורך תוכניתם.

אך הפעילות החשובה ביותר של קנריס, מבין כל הפעולות המחתרתיות שביצע, הייתה ללא ספק – הצלת יהודים.

כבר בשנת 1937 גינה העיתון הנאצי "דר שטירמר" את קנריס, על כך שהוא ממשיך לקנות בחנויות של יהודים למרות החרם הנאצי.

באותה העת עזר קנריס רבות למכריו היהודיים, ובהמשך, אף הגן עליהם מגירוש מזרחה אל מחנות המוות.

גולת הכותרת של פעילות ההצלה שלו הייתה בשנת 1939, אז הבריח קנריס את האדמו"ר מחב"ד – הריי"צ שניאורסון – מפולין הכבושה, והציל את חייו.

בשנת 1941 החל קנריס במבצע "אקווילר". במסגרת מבצע זה שלח האבווהר, שבראשותו עמד קנריס, מאות יהודים לספרד ולפורטוגל, במסווה של סוכני ביון מטעם הארגון.

בשנת 1943 שלח קנריס קבוצה של יהודים לשוויץ במסווה של דיפלומטים, כאשר מטרתו הייתה להציל את היהודים ממוות.

במהלך אותה שנה שכנע קנריס את היטלר כי כוחות בעלות הברית אינם עומדים לפלוש לאנציו שבאיטליה, אך על פי שידע בוודאות שהם דווקא כן עומדים לפלוש לשם, במטרה להביא לסיומה המהיר של המלחמה.

כמו כן, הוא פעל לשכנע את היטלר לתכנן את תכנית "ואלקירי" להשתלטות הצבא על ברלין, בתואנה שהדבר יהא נצרך במקרה של התקוממות עממית. למעשה, התוכנית שימשה לניסיון מרד והפיכה צבאית, שנכשלו גם הם לבסוף.

לאחר ניסיון המרד שנכשל הושם קנריס במעצר, אך עדיין לא הועמד למשפט.

באחד הימים גילה היטלר את יומניו האישיים של קנריס. הוא נאחז בהתקף זעם עצום, והורה להעמיד את קנריס למשפט מהיר בבית הדין של האס אס, ולדון אותו למוות בתלייה.

הוראה זו לא הייתה בת תוקף, כיוון שעל פי החוק לא היה בידי האס אס סמכות לדון את קנריס. אך את היטלר זה לא הטריד יותר מדי, ובאפריל 1945 נידון קנריס למוות בידי האס אס, והוצא להורג בתלייה.