ניוטון ואור השם: מסע מופלא בין המדע, הפילוסופיה והאמונה

בשעה מאוחרת של לילה חורפי, בחדר גדוש ספרים, תרשימים וכלים אופטיים מוזרים למראה, יושב איש עטור שיער לבן. עיניו נוקבות, והוא מרוכז כולו בדפיה של מהדורה עברית עתיקה. זהו אייזיק ניוטון, מגדולי המדענים שידע העולם, מי שחוקי התנועה, הגרביטציה והאור רשומים על שמו. אך באותו לילה לא עסק בפיזיקה. ספר קודש יהודי ניצב לפניו – "אור ה'" לרבי חסדאי קרשקש.

במבט מתעמק קורא ניוטון בדרוש השני של הספר: האם אפשר מציאותו של עולם אחר – או עולמות רבים יחד? קרשקש טוען, בלשון פילוסופית דקה, כי אין הכרח עיוני שהעולם הזה הוא היחיד האפשרי. גם אם נניח שהעולם נברא מתוך רצון, או מתוך הכרח, אין בכך לשלול אפשרות לעולמות נוספים. ואם נברא העולם מתוך טובו של הא-ל ורצונו להיטיב, מה ימנע את טובו מעולמות נוספים? הרעיון מסעיר את רוחו של ניוטון, שמוצא כאן הד עמוק לשאלות שהעסיקו אותו על מבנה היקום וריבוי הממדים האפשריים.

אך מהו אותו ספר שהפילוסוף-מדען הנוצרי מוצא בו הנאה צרופה? אור ה' – חיבורו של ר' חסדאי קרשקש, אחד מענקי הרוח של יהדות ספרד במאה הארבע־עשרה, מחכמי ברצלונה וסרגוסה, רב, דיין, פילוסוף, פוסק ומנהיג. קרשקש היה בקי בכל חכמות זמנו: פילוסופיה, אסטרונומיה, מדעים מדויקים ושפות רבות. הוא נועד לכתוב חיבור מקיף בשם "נר אלוקים", שיעסוק בפרטי כל המצוות, אולם רק הכרך הראשון – אור ה' – הספיק לצאת תחת ידו. אך גם הוא הפך לאבן יסוד ביהדות המחשבתית.

בספר זה הציב רבי חסדאי קרשקש אתגר ישיר לפילוסופיה האריסטוטלית ששלטה בכיפה בימי הביניים – והוא מתווכח רבות עם גישתו של הרמב"ם, שרצה ליישב בין הפילוסוף אריסטו לבין אמונת ישראל. אבל רבי חסדאי קרשקש בחר דרך שונה: הוא דחה את יסודותיו של אריסטו, והוכיח את גדולת האמונה, ואיך היא גוברת על כל דעותיהם של הפילוסופים למיניהם.

השפעת הספר הייתה עצומה. קראו בו והתווכחו עליו גדולי החכמים בדורו, ובדורות הבאים. רבי יעקב בן חביב כתב על פירושיו לאגדות חז"ל שהם "מתוקים מדבש" והרב החסיד, רבי יוסף יעב"ץ, כתב עליו בהתרגשות: "הרב ר' חסדאי גבר בשכלו על כל הפילוסופים אשר בזמנו... וגדול לאלהיו, וגדול לאלהיו היה כי קרא אל ה' ויענהו במקהלות רבבות עמים רבים, ונתקדש השם על ידו, ורבים מגדולי המלכות נתייהדו בלבם". במיוחד הוא השפיע על תלמידו המובהק, רבי יוסף אלבו, שכתב את ספר העיקרים בהשראתו הישירה של אור ה'. דרכו הפך קרשקש לאחד מהאבות המייסדים של הפילוסופיה היהודית הקלאסית המאוחרת. חכמים רבים שאבו השראה מתורתו – לא רק ביהדות, אלא גם בנצרות ואף במדעי הטבע.

ואף על פי כן – לקח זמן רב עד שהספר זכה למהדורה נאותה. לראשונה נדפס באיטליה, ולאחר מכן שוב בדרום אפריקה – אך בשתי הפעמים נדפס באופן משובש ומקוטע. רק בדור האחרון יצא הספר במהדורה מתוקנת ויפה בידי הגאון רבי שלמה פישר זצ"ל, ובהמשך על ידי ר' דניאל לוין, ששקד על נוסח מדויק וקריא. במהלך השנים נדפסו קטעים נוספים מכתב היד בגרמניה, וילנה, אמריקה וישראל.

אף שהספר נכתב לפני יותר משש מאות שנה – הוא מוסיף להאיר גם בימינו. הוא מספק אלטרנטיבה יהודית לפילוסופיה יוונית, הוא נותן כלים עיוניים ואמוניים להתמודד מול העולם המודרני, והוא מלמד על עוצמת המפגש בין דעת, אמונה, וחכמה. קרשקש לא רק פתח שער חדש בהגות היהודית – אלא היה ממי שנטעו זרעים שהשפיעו על הוגים ומדענים לדורות.

כך, בחדרו של ניוטון, מדליק אור ה' שלהבת נוספת – לא רק של ידע, אלא של אמונה עמוקה ומחשבה נועזת, חוצת גבולות ותרבויות.